שמחנו בשמחתכם והיה מי שדאג להשבית אותה, הייתה לכם הזדמנות לגעת בלב הקונסנזוס והחזירו אתכם לשולי המחלוקת. יצאתם לייצג אומנות וזרקו אתכם למדמנה פוליטית.
*
לא צפיתי בסרט "עג'מי" משתי סיבות.הראשונה נובעת מרתיעה אינסטינקטיבית שיש לי לאובססיות והשנייה בגלל שאני ממעט לראות סרטים בכלל ואם מחליט להטריח את עצמי לבית הקולנוע אז הז'אנר הזה לא בראש ההעדפות שלי. מעדיף(בעוונותיי הרבים) לצפות בסרט שיגרום לי לעניין ו/או תחושה טובה ונעימה מאשר לשמש כסבון כלים למירוק מצפונם של יוצריו. לפיכך לא אוכל להביע כל דעה על איכויותיו ורמתו המקצועית של הסרט הזה מעבר לביקורות שקראתי בעיתון,אבל יש לי מספר דברים להגיד למפיקיו,משתתפיו ויוצריו,כל זה כמובן,בהמשך להצהרתו של הבמאי סכנדר קובטי, על כי הסרט אינו מייצג את ישראל בתחרות האוסקר,מאחר והמדינה אינה מייצגת את מר קובטי עצמו.
אתחיל עם מר שחורי מנכ"ל הקרן הישראלית שתמכה בסרט. שחורי,בתגובה להצהרה הנ"ל, "מכבד את הזכות הבסיסית של כל אדם לחשוב מה שהוא חושב..",זה נחמד מר שחורי לכבד זכויות בסיסיות וגם אופנתי להגיד את זה, מה שמן הסתם לא נשמע ממך ולא מאף ליברל והומניסט אחר בענף הקולנוע,זה שגם את המדינה צריך קצת לכבד. כמובן שזה לא פוליטיקל קורקט מצדי לצפות לזה וגם קרתני ולאומני ואולי אפילו פאשיסטי,אבל אני בטוח שמר שחורי בפתיחותו הרבה יואיל גם לכבד את דעתי וזכותי לחשוב כך.
דבר נוסף, מר שחורי,הרשה לי לתהות על טעמה האומנותי של הקרן שלך.(ולא דווקא בהקשר לעג'מי), האם האובססיה להציג את הערבים כמקופחים נצחיים ואת הישראלים כרעים האולטימטיביים מהווה תנאי לתמיכה של הקרן? או שמדובר בחשבון קר שלמוטיב כזה מירב הסיכויים לגרוף פרסים בחו"ל?(אגב, זו שאלת תם).
אמשיך עם מר סכנדר קובטי הבמאי היפואי.(לא הישראלי). עד שלא השתכרת מאויר הפסגות בהוליווד לא שמענו בארץ כמה קפחו אותך ולא שמענו שאתה לא תייצג את המדינה שלך מעבר להיבט ה"טכני". "היציאה" שלך מול המיקרופונים בהוליווד מעידה כאלף עדים עם מי יש לנו עסק. איך מכנים בעברית אדם שיורק לבאר שממנה הוא שותה? אסתפק בהצגת השאלה.
מילה למר ירון שני הבמאי הישראלי-יהודי(מסתבר שחשוב להדגיש) של הסרט. "יש אוירה של צייד מכשפות" אתה מצהיר בתקשורת. אין לך בושה? סרט שכולם פרגנו והחזיקו לו אצבעות שיזכה,זו אוירה של ציד מכשפות? כעת אציג לך מראה מול הפרצוף כדי שתתמודד עם האמת. המיאוס בכם וביצירה שלכם התחיל בשנייה שחברך השלים את הצהרתו וסכר את פיו. גם האופטימיים שבנינו ואלו שמאד רוצים בדו קיום עם ערביי המדינה(ואני בתוכם) הבינו ברגע זה שהעסק לא עובד. השנאה תמיד תצוץ ברגע האמת. ככל שיגבר הרצון הטוב להשקיע בשיתוף פעולה כך תגבר הקיצוניות שכנגד. מה צריך להסיק מכך? מסקנות עצובות. אפשר אולי להתנחם בכך שמרבית האזרחים הערבים של המדינה אינם מזדהים עם האמירות האלה למרות הלחץ שמופעל עליהם מהנהגתם בארץ ומבעלי אינטרסים מחו"ל אך הכרסום מלמעלה עושה בהדרגה את שלו.
ולסיכום מספר דברים לצוות השחקנים. יצאתם מאלמוניות ותחזרו לאלמוניות, שמחנו בשמחתכם והיה מי שדאג להשבית אותה, הייתה לכם הזדמנות לגעת בלב הקונסנזוס והחזירו אתכם לשולי המחלוקת. יצאתם לייצג אומנות וחזרתם למדמנה פוליטית. במקום לתקן דברים בדרך חיובית ולהמריא עם המומנטום – הטיחו אתכם חזרה לקרקע. אני רואה בכך החמצה.עג'מי כעוד משל להחמצה. אבל מאחר והחמצה היא מילת מפתח במזרח התיכון אז צריך לקחת גם את עג'מי בפרופורציות.אחרי הכל כולה סרט.
אתחיל עם מר שחורי מנכ"ל הקרן הישראלית שתמכה בסרט. שחורי,בתגובה להצהרה הנ"ל, "מכבד את הזכות הבסיסית של כל אדם לחשוב מה שהוא חושב..",זה נחמד מר שחורי לכבד זכויות בסיסיות וגם אופנתי להגיד את זה, מה שמן הסתם לא נשמע ממך ולא מאף ליברל והומניסט אחר בענף הקולנוע,זה שגם את המדינה צריך קצת לכבד. כמובן שזה לא פוליטיקל קורקט מצדי לצפות לזה וגם קרתני ולאומני ואולי אפילו פאשיסטי,אבל אני בטוח שמר שחורי בפתיחותו הרבה יואיל גם לכבד את דעתי וזכותי לחשוב כך.
דבר נוסף, מר שחורי,הרשה לי לתהות על טעמה האומנותי של הקרן שלך.(ולא דווקא בהקשר לעג'מי), האם האובססיה להציג את הערבים כמקופחים נצחיים ואת הישראלים כרעים האולטימטיביים מהווה תנאי לתמיכה של הקרן? או שמדובר בחשבון קר שלמוטיב כזה מירב הסיכויים לגרוף פרסים בחו"ל?(אגב, זו שאלת תם).
אמשיך עם מר סכנדר קובטי הבמאי היפואי.(לא הישראלי). עד שלא השתכרת מאויר הפסגות בהוליווד לא שמענו בארץ כמה קפחו אותך ולא שמענו שאתה לא תייצג את המדינה שלך מעבר להיבט ה"טכני". "היציאה" שלך מול המיקרופונים בהוליווד מעידה כאלף עדים עם מי יש לנו עסק. איך מכנים בעברית אדם שיורק לבאר שממנה הוא שותה? אסתפק בהצגת השאלה.
מילה למר ירון שני הבמאי הישראלי-יהודי(מסתבר שחשוב להדגיש) של הסרט. "יש אוירה של צייד מכשפות" אתה מצהיר בתקשורת. אין לך בושה? סרט שכולם פרגנו והחזיקו לו אצבעות שיזכה,זו אוירה של ציד מכשפות? כעת אציג לך מראה מול הפרצוף כדי שתתמודד עם האמת. המיאוס בכם וביצירה שלכם התחיל בשנייה שחברך השלים את הצהרתו וסכר את פיו. גם האופטימיים שבנינו ואלו שמאד רוצים בדו קיום עם ערביי המדינה(ואני בתוכם) הבינו ברגע זה שהעסק לא עובד. השנאה תמיד תצוץ ברגע האמת. ככל שיגבר הרצון הטוב להשקיע בשיתוף פעולה כך תגבר הקיצוניות שכנגד. מה צריך להסיק מכך? מסקנות עצובות. אפשר אולי להתנחם בכך שמרבית האזרחים הערבים של המדינה אינם מזדהים עם האמירות האלה למרות הלחץ שמופעל עליהם מהנהגתם בארץ ומבעלי אינטרסים מחו"ל אך הכרסום מלמעלה עושה בהדרגה את שלו.
ולסיכום מספר דברים לצוות השחקנים. יצאתם מאלמוניות ותחזרו לאלמוניות, שמחנו בשמחתכם והיה מי שדאג להשבית אותה, הייתה לכם הזדמנות לגעת בלב הקונסנזוס והחזירו אתכם לשולי המחלוקת. יצאתם לייצג אומנות וחזרתם למדמנה פוליטית. במקום לתקן דברים בדרך חיובית ולהמריא עם המומנטום – הטיחו אתכם חזרה לקרקע. אני רואה בכך החמצה.עג'מי כעוד משל להחמצה. אבל מאחר והחמצה היא מילת מפתח במזרח התיכון אז צריך לקחת גם את עג'מי בפרופורציות.אחרי הכל כולה סרט.
פורסם ב NEWS1 9.3.10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה