אבירי מסדר הדמוקרטיה - לאן?

עם כל הכבוד לדמוקרטיה, ישנה שאלה שאין מנוס מלשאול אותה: האם המדינה תשרוד בתוך ההפקרות הזאת שהדמוקרטיה, בכוונותיה הטובות, מקדשת? נושאי צלב הדמוקרטיה מטיפים ומסבירים לנו מה לא צריך לעשות. הבעיה היא שאיש מהם אינו אומר לנו מה כן צריך לעשות ▪ ▪ ▪ תגיות: בנימין נתניהו אהוד ברק איתן כבל ציפי לבני (שפיצר) ממשלת ישראל בג"צ קול העם חופש הביטוי אז ציפי לבני נגד החוק ל"מניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם" ונגד ועדת חקירה פרלמנטרית. "מדינה רודפת אזרחיה", זועקת לבני, חוק איסור החרם נועד בעיניה "לסתום את פיהם של אזרחי המדינה". לא פחות. ובנימין נתניהו קל הרגליים, אלו שנשאוהו רחוק ככל האפשר מאולם המליאה, נגד ועדת החקירה הפרלמנטרית ובעד חוק איסור החרם (או שמא ההפך?). ואהוד ברק וסיעתו המרשימה 'עצמאות', "מאוד לא אוהבים את חוק החרם" (שזה אומר מה...?) וכמנהגו נגוז ונעלם מההצבעה. מיכה חריש, יו"ר העבודה, מתריע מהפיכה לא דמוקרטית "שאינה מקבלת ערכים אוניברסליים של כיבוד האחר" (ומיהו "האחר"? סתם ולא פירש כמובן). איתן כבל, מנציגיה הבולטים של "העבודה", מכריז בגבורה כי "מדובר בחוק פחדני שמהווה חלק מסדרת חוקים פשיסטיים". חיליק בר, מזכ"ל "העבודה" (יש דבר כזה), הצהיר כי "אנחנו נלחמים על אופייה של מדינת ישראל, על עתידה בקרב מדינות העולם". וכולם רוממות הדמוקרטיה בפיהם והם נשבעים להגן עליה עד טיפת דמנו האחרונה. עם דבוקה כזאת של אבירי חיל תינצל בוודאות הדמוקרטיה, כמה מרשים. עם כל הכבוד והיקר לדמוקרטיה, השאלה שאין מנוס מלשאול היא אם המדינה עצמה תשרוד בתוך ההפקרות הזאת שהדמוקרטיה בכוונותיה הטובות מקדשת. נושאי צלב הדמוקרטיה מטיפים ומסבירים לנו מה לא צריך לעשות. הבעיה היא שאיש מהם אינו אומר לנו מה כן צריך לעשות, שלא לדבר על כך מה הם עצמם אמורים לעשות לנוכח ההתקפות המשולבות על הריבונות והלגיטימיות של מדינת ישראל. יוזמי החוק לפחות קמו ועשו מעשה. אולי התוצר אינו מושלם, אבל נותן מענה סביר כלשהו לבעיה שמסלימה מיום ליום. מה המדינה הדמוקרטית צריכה לעשות נגד אלו שמסיתים נגדה? נגד אלה שמממנים את ההסתה הזאת? נגד אלו שמגדירים את קציני הצבא ומנהיגי המדינה (כולל ציפי לבני ואהוד ברק) כפושעי מלחמה וגורמים להוצאת צווי מעצר נגדם? נגד אלו שמחרימים תושבים של עיר שהוקמה על-ידי ממשלה דמוקרטית? נגד שיווק מוצרים שמקורם במפעלים שהוקמו כדין על-ידי ממשלה דמוקרטית? נגד החרם על חוקרי האקדמיה שלנו? נגד כל אסופת המערערים על הריבונות שלנו? נגד הגיס החמישי שחותר ללא לאות נגד אושיות המדינה? מה כן צריך לעשות - לבני/ברק/נתניהו? הרי בקשקשת הם חזקים מאוד, אבל בלעשות מעשה הם "על הבנקט". ואולי החרמות והחתרנות לגיטימיים בעיניהם? ואולי המטריה האווירית של "חופש הביטוי" סוככת על כל הפוגע, מחבל, מחרים ומסית נגד המדינה? אם כך, התלהמותם הנחרצת נגד החוק מובנת לחלוטין, מובנת אך מעוררת בעיה אחרת: אם חשיבותה של הדמוקרטיה עולה על זו של המדינה גם אם היא הופכת למכשיר להרס המדינה, לשם מה אנו צריכים מדינה? למה כל הדם שנשפך, השכול, ההקרבה של בני אדם שנתנו את כל מה שיש להם כדי שתהיה ליהודים מדינה משלהם? בואו נקבל את עצתה של הגברת הזקנה מהבית הלבן, הלן תומאס, לחזור לפולין ולגרמניה. הרי יש שם בדיוק את מה שבלעדיו לא היינו מתקיימים בגולה משך אלפיים שנים – דמוקרטיה! מי יודע, אולי עשינו טעות היסטורית כשהחלטנו להמיר את הדמוקרטיה האירופית מאירת הפנים לעם היהודי במדינה קשת-יום שתושביה לוחמים על קיומה מלחמה סיזיפית. אז גבירתי ורבותי שרואים עצמם כמנהיגינו, אם אין לכם פתרונות מעשיים לבעיות קיומיות - אז אחת מהשתיים: או שתחזרו לעשות לבתיכם ורובכם הוכחתם יכולות מרשימות בתחום הזה, או שתפסיקו לקשקש ולעשות רושם על כל מיני חוגים "נאורים" ונאורים בעיני עצמם, והתחילו לפעול כמו נציגים של אותם בוחרים ששלחו אתכם לכנסת. אתם יושבים שם כדי להגן על המדינה ולא על אלו שמחפשים כל דרך ואמצעי להכחידה ולהעלימה מהמפה. אני מוכן גם להניח שהכוונות שלכם טובות, אבל ברור לאן הן מובילות, ובמקום הזה כבר היינו.

נאום הימנים השמאלנים לידיעת בנימין נתניהו.

אני ימני בהשקפותיי המדיניות אבל שמאלני בדעותיי החברתיות. אני רואה את ממשלת הליכוד מנהלת מדיניות חברתית שהורסת את החברה בישראל. אני רואה את מצוקת שכבות הביניים ואת העשירון העליון שהולך ומתפקע מעושר כששאר האזרחים נאנקים ונלחמים לשרוד את החודש.מישהו כאן חייב להתעשת ומהר.

אני ימני. אני ימני כי זהו שקלול דעותיי,השקפותיי ואמונתי. אני מאמין בציונות,במדינה של העם היהודי שחייבת לשמור על רוב יהודי,בזכותנו על הארץ הזאת,אני גם יודע שלא כבשנו דבר מהמדינה של הפלסטינים, כי מעולם לא הייתה ישות כזאת.אני יודע בדיוק איזו מדינה שלטה ביהודה ובשומרון עד למלחמת ששת הימים וזו לא הייתה פלסטין. אני מכיר את כל הגורמים בתהליך התעמולתי והאינטרסנטי שבאמצעותו סולפה ההיסטוריה והפכה אותנו לכובשים ולקלגסים, תהליך שהושתת על עקרונות התעמולה הפאשיסטית-סטליניסטית ,שטיפת מוח שיטתית ומתמשכת שצרבה בתודעה של דעת הקהל העולמית את מושגי היסוד המסולפים והפכה ישראל למדינה שהלגיטימיות שלה מוטלת בספק.

אני ימני שמודע ותומך ללא סייג בזכויות של אזרחי המדינה שאינם יהודים, הזכות להיות אזרח שווה זכויות,תוך נאמנות מוחלטת למדינה כהגדרתה ומהותה – מדינת העם היהודי.

אני ימני פראקטי שמודע לתהליכים המדיניים שהתרחשו ומתרחשים בעשרים השנים האחרונות, ימני שמקבל את עיקרון המדינה הפלסטינית המפורזת שתקום בגבולות בטוחים ומוסכמים וזאת תוך שמירה

על גושי ההתיישבות העיקריים ביהודה ושומרון וסיפוחם המלא למדינת ישראל.

ימניותי הולכת וגוברת ככל שהשמאל הרדיקלי הולך ומקצין. אני רואה בפעולות ההסתה וההמרדה של השמאל הרדיקלי התהוות של "גיס חמישי" מובהק שנושא בחובו פוטנציאל של סיכון קיומי למדינה. אני חושב שהמדינה מגלה סלחנות מופלגת שאינה במקומה כלפי התופעה ההרסנית הזאת.

אני ימני בהשקפותיי המדיניות אבל אני שמאלני בדעותיי החברתיות. אני רואה את ממשלת הליכוד מנהלת מדיניות חברתית שהורסת את החברה בישראל. אני רואה את מצוקת שכבות הביניים שמצבם מחמיר משנה לשנה,את המיסוי העקיף שמעלה את יוקר המחיה,מוצרי הצריכה,תשלומי החשמל,המים,הארנונה ,המכונית הפרטית שהפכה למחלבת כסף,עלויות הביטוח הדרקוניות של רכב חסכוני דו-גלגלי, את המס ההזוי על הדלק ועלויותיו הבלתי נסבלות, את מחירי הדיור המפלצתיים,המשכנתאות שהופכות יותר ויותר לבלתי ניתנות לפירעון, את העלויות המטורפות של מערכת החינוך ומוסדות ההשכלה הגבוה בפרט ובעיקר את סדר היום המעוות של ממשלת ישראל שמתגאה בהישגים שמשמעותם קופת המדינה גדושה בכסף,עשירון העליון שהולך ומתפקע מעושר ושאר האזרחים נאנקים ונלחמים לשרוד חודש אחר חודש. אני לא מבין למה הכסף הזה צריך למלא את הקופה במקום להקל באמצעותו את הנטל הכבד מנשוא שעל כתפי הציבור.

אני רואה את בני ובנותיי שסיימו שרות צבאי קרבי ופיקודי,מנסים להיאחז בציפורניהם(ובציפורנינו) במשרות שאינן מתגמלות,בהלוואות שנלקחות חדשות לבקרים ,הלוואה שמנסה להחזיר את קודמתה,

כדי להגיע לדיור משלהם, להשלים לימודים והעיקר לעבור את החודש מבלי שפקיד הבנק יתקשר ויאיים בסגירת החשבון. אני שומע מהם ומחבריהם דברים שאינם נעימים לאוזני על עתידם במדינה הזאת,מדינה שבראיה היסטורית מהווה את הנס היחיד,המובהק והממומש שקרה לעם היהודי באלפיים השנים האחרונות נס שחיי המדף שלו הולכים ומתקצרים.

ולכן אני שמאלני חברתי וימני מדיני. ולא מעניין אותי שהקרן הישראלית החדשה(שיש לי בטן מלאה על מרבית פעולותיה),תומכת בהפגנת הסטודנטים ובהפגנת הרופאים. מי שמציג הפגנות אלו כהפגנות פוליטיות של השמאל הוא בעיני מגמתי או עיוור או טיפש.

ההפגנות האלה חוצות הגדרות פוליטיות. הן מונעות על ידי צעירים שמגוון השקפותיהם המדיניות הן מכל

קצוות הקשת הפוליטית, ולכן אני שמאלני חברתי וימני מדיני. רבים מהם,כמוני,ימניים בדעותיהם המדיניות,מצביעי מפלגות הימין אך תומכים במדינה שיש לה אג'נדה סוציאליסטית חברתית,שהנהגתה מסוגלת לגלות אמפטיה לשכבות שמתקשות להתעשר ורוצות לחיות ברווחה ובכבוד. אמפטיה שאיננה מס שפתיים בלבד אלא כזאת שרוצה ויודעת לחלק את משאביה באופן צודק יותר ושווה יותר לכלל אזרחיה ולא לקבוצה שמנכסת לעצמה את כל השליטה על המשק וכוחה הולך ומתעצם על חשבון מצוקתם של שאר האזרחים. צעירים אלו מאסו במדיניות של קפיטליזם חזירי ובהבטחות נבובות שלעולם אינן מתממשות.

זו תהיה מהפכה חברתית צודקת שאין לה ולא כלום עם הפוליטיקה המדינית. וכדאי שראש ממשלתנו יתעשת ויקרא את המציאות החדשה הזאת בעיניים נטולות פילטרים שהונחו על חוטמו על ידי יועצי אחיתופל ובעלי עניין. האמון בנתניהו אינו קיים ולא היה קיים מעולם,אם חפצה נפשו לשרוד במקום שכל כך כמהה אליו ואליו יצאה נפשו – כס ראש הממשלה – כדאי שישנה את המדיניות הכלכלית-חברתית מקצה. תחילה ברמת הקונספט ואחר במעשים יעילים ונמרצים בשטח, תוכנית כלכלית וחברתית שמעוגנת בחקיקה וכבולה בלוח זמנים בלתי מתפשר ולא בנאומים ומצגות פתטיות כי זמנו הולך ואוזל.

וגם הגיע הזמן שנגלה למר נתניהו סוד שנעלם ממנו משום מה. אנחנו הרוב נתניהו,אנחנו הרוב ולוו דווקא אלו שרועשים ומצלצלים ללא הרף בשולי הימין והשמאל והרוב במדינה דמוקרטית בסכומו של דבר קובע.

המשט והמטס שנגוזו בקול ענות חלושה

ככה זה כשעובדים עם הראש ולא רק עם הגפיים.הניסיון הפתטי להסב את המשט ל"מטס" שבמהלכו נחתו בנתב"ג קומץ מפגינים מקצועיים,צווחו את אשר צווחו ונשלחו למכלאה עד לגרושם מהארץ העצים את תודעת הכישלון בקרב מתכנני הפרובוקציה שניסתה לקרוא תגר על הריבונות הישראלית.

נראה כי הפרק הדרמטי בתולדות המשט(והמטס-עאלק) מאחורינו. מבחינת מארגני הפרובוקציה הזאת היה כאן כישלון מביך. נשיאים ורוח שהניבו פלופ קלוש שמעבר לפרסום המקומי הותיר את תושבי כדור הארץ אדישים לחלוטין למראה השייטים המאוכזבים שקראו קריאות קרב למיקרופונים בעוד נוצותיהם מרוטות. סאגת המשט שיזמו צדיקי העולם בהנהגת הארגון "ההומניטארי" IHH ,(אותו ארגון שגינה בחודש שעבר את חיסולו של אביהם הרוחני אוסמה בין לאדן) הכריזו על יציאה לדרך והצהירו כי משימתם המיידית היא להאכיל את רעבי עזה "הנצורה" , כשכל התכונה הזאת נועדה אליבא ד'ראש הארגון בלוונט ילדרים,להביאם לבסוף אל היעד הגדול – כיבוש אל אקצה, או כלשונו של ילדרים "להשלים את המסע האיסלמי לאל אקצה".

למסע הזה מצטרפים תוך הזדהות מוחלטת עם יעדי ה IHH ,פרובוקאטורים מקצועיים מאירופה,(גם יהודים כמובן) וכן נציגות נכבדה של הנהגת ערביי ישראל בטיבול רדיקאלים "סמולנים" משלנו.

והנה התפוגגו להם הכוונות וההצהרות בדומה לבועות סבון עד שאחרון המתלהמים הוסב משייט נועז,מבקיע סגרים ימיים ללוחם מוטס שיצווח בנתב"ג "FREE PALESTIN !".

כך או אחרת ברור לכולם שהחבר'ה האלה כשלו ולכישלון הזה יש הרבה אבות ורובם לשם שינוי נמנים על כוחותינו.

ראשית,הצלחנו לגרום לטורקים להבין שטיפסו על עץ גבוה שהאינטרסים שלהם אינם מונחים בצמרתו. העץ הזה מתנדנד והטורקים מגששים את דרכם חזרה לקרקע היציבה שעליה דרכו קודם. לפתע מסתבר שפג הגבוי הנמרץ שהעניקו לפרובוקאטורים מה IHH, ובמקומו השמיע אחמט דאווטאולו,שר החוץ הטורקי סדרה של זמירות חדשות .

אחרי שמוצו האיומים והאזהרות לישראל "שלא תנסה להשתלט בכוח על המשט" ו "שלא תעשה את אותה הטעות שנעשתה בשנה שעברה אחרת טורקיה תגיב בתגובה ראוי" שחרר דאווטאולו קריאה למארגני המשט "להמתין ולראות איך ישתנו התנאים ברצועה בעקבות פתיחת המעברים על ידי המצרים וכינון ממשלת אחדות פלסטינית". למחרת,התייצב דובר ה IHH,חוסיין אורוץ' מול המיקרופונים,ובמקום קריאות הקרב שהשמיע שבוע קודם לכן על נכונותו שלו ושל צאן מרעייתו להפוך לשהידים(אופציה שהוא שומר לעצמו לטווח הזמן העתידי) ,מלמל ברוח נכאה כי "עקב המצב המחמיר בסוריה וזרם הפליטים ממנה,עשוי סדר היום של הארגון להשתנות".

.בינתיים ספינת הדגל "המאווי מרמרה" הזכורה לרע.(שקברניטה,במשט הקודם ובמענה לקריאות חיל הים לשנות כיוון השיב "שיתקו וחזרו לאושוויץ" והוסיף "אל תשכחו את ה 11 בספטמבר") – אותה מרמרה נשכחה לאנחות באחד מרציפיו הנידחים של נמל איסטנבול ואינה יכולה להפליג בראש ארמדת הישע -"לאור הנזקים שגרם לה חיל הים הישראלי".

במקביל התחוללו מספר תופעות ימיות נדירות בכמה מכלי השיט שתכננו להסתער על עזה,תופעות שגרמו לארכובות מתכת,צירי הינע וכנפי מדחפים להיסדק ולהתעקם, דבר שאינו תרם ליכולות השיוט של אותן הספינות.

תרומה מהותית לסיכול המשט תרם הממשל בארה"ב שהבהיר כי הפעילות הזאת אינה לרוחו ולא תשרת את האינטרסים הטורקים וכן (ובמיוחד) ארגון "שורת הדין" התומך בכל מרצו וכישרונו בנפגעי טרור ועדיין מכבד את הגדרתו כארגון זכויות אדם. הארגון הזה הזהיר את חברת הביטוח "לוידס" שמבטחת את מרבית כלי השיט בעולם שאם תבטח את ספינות המשט – תוגש נגדה תביעה משפטית על הסכמתה לבטח ספינות שמצהירות על כוונה לבצע פעילות הנוגדת את החוק הבינלאומי. כן הזהירה "שורת הדין" את חברת תקשורת הלוויינים INMARSAT, חברה בבעלות אמריקנית ואנגלית שמספקת רשתות תקשורת לספינות בים התיכון, שהיא מסתכנת באחריות פלילית ובתביעות ענק כספיות, אם תספק שירותי תקשורת לספינות המשט לעזה. "שורת הדין" מבססת את אזהרותיה על החוק האמריקני שאוסר סיוע לאויבים של מדינה ידידותית ועל החוק למניעת סיוע לטרור, שבפרשנותו העדכנית מכליל את החמאס ואת ה-IHH תחת ההגדרה הלא מחמיאה ארגון טרור.

כתוצאה הודיעה "לוידס" כי לא תבטח את ספינות המשט וההערכה היא שאלמלא בוטל המשט היתה גם INMARSAT יוצאת בהודעה דומה. ראוי לציין כי ללא תקשורת וללא ביטוח, אין אפשרות מעשית לקיים משט של כל כלי שיט מרמת סירה ומעלה.

אין גם לפסוח על החריש שנעשה ע"י משרד החוץ וגורמי ממשלה אחרים שתוצאותיו באו לידי ביטוי בטיפול הבלתי מתפשר של קפריסין ויוון בכל ניסיון יציאה מנמליהם ללא היתר של ספינות המשט. אכן עבודה יפה.

ככה זה כשעובדים עם הראש ולא רק עם הגפיים.הניסיון הפתטי להסב את המשט ל"מטס" שבמהלכו נחתו בנתב"ג קומץ מפגינים מקצועיים,צווחו את אשר צווחו ונשלחו למכלאה עד לגרושם מהארץ העצים את תודעת הכישלון בקרב מתכנני הפרובוקציה שניסתה לקרוא תגר על הריבונות הישראלית. אין ספק שניסיונות כאלה או דומים יהיו גם בעתיד אך הלקח שנלמד אצלנו מהפיאסקו של הטיפול במשט הקודם ומכלול הפעולות שננקטו בעקבותיו יגרום לזוממים לשקול בכובד ראש את כדאיות המזימות שירקמו.

המסקנה שנגזרת מכל הסיפור הזה, היא שאותן סיסמאות בנאליות לכאורה שלאורן התנהלנו בעבר בהצלחה - "בתחבולות תעשה לך מלחמה" ו"המעז מנצח" - עדיין תקפות מאז שטבע אותן מי שטבע.

חוק החרם במבחן הדמוקרטיה

תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל שהשמאל הרדיקאלי הניע וממשיך ללבותו במרץ מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולכן יש לבלום אותו בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשות המדינה. לצורך כך יש פרלמנט שיושבים בו נציגים של כל גווני העם ולצורך כך על הפרלמנט לחוקק חוקים שיביאו לידי ביטוי את רצון הרוב.

ההתנפלות על חוק החרם ויוזמיו שברה שיאים חדשים בענף התחרותי הישראלי של הציניות והצביעות. כל הפאניקה,ההיסטריה והולכת האימים של מתנגדי החוק על גווניו נשענת על כרעי תרנגולת. מנסים לזרות לנו חול בעיניים באמצעות מצגי שווא והטמעת פרשנויות מסולפות למושגים שלכאורה אינם אמורים להיות במחלוקת. פגיעה אנושה בדמוקרטיה! רמיסת זכויות יסוד! חופש הביטוי הקדוש חולל!

מצווחים מהאגף השמאלי כש"המרכז" מחרה ומחזיק אחריהם במפתיע. החוק אינו בג"יצ שולף היועץ המשפטי של הכנסת את נשק יום הדין ואכן,העליון ביומרה שניכנס לעצמו לקבוע ערכים שגזורים מהאג'נדה הפרטית שלו,ולהתערב ברגל גסה בעבודת המחוקק – מהווה את רשת הביטחון של קואליציית מתנגדי החוק הנסערת. בואו נבחן באופן רציונאלי האם כצעקתה.

העיקרון הבסיסי של "חופש הביטוי" הינו האפשרות להביע בכתב או בע"פ כל דעה,רעיון,השקפה ללא מורא וללא הגבלה ועל כך אין מחלוקת.העניין הפיזי היחיד שקשור לחופש הזה נוגע למנגנון שמניע את הלשון בפקודת המוח. חופש הביטוי הוא גם החופש להפגין במגבלות החוק. חופש הדיבור אינו כולל להחרים או להסית לחרם על פעילויות,מוצרים או מקומות שהמדינה בחרה לקיים באמצעות ממשלה נבחרת,בהליך תקין ודמוקרטי שמשקף את רצון הרוב. פעילות כזאת של החרמה לא רק שאינה מהווה "חופש ביטוי" אלא ניסיון לכפות את רצון המיעוט על הרוב באמצעים פסולים וכעת גם לא חוקיים.

חרם כזה הוא זה שפוגע בדמוקרטיה,הוא זה שרומס את זכות הייסוד של הרוב לנהל את עניני המדינה מתוקף היותו הרוב ולכן החרם הוא מעשה אנטי דמוקרטי בעליל.

יוזמי החוק נמצאים בחזית מלחמת הקיום שמנהלת מדינת ישראל נגד קואליציה רחבה של דורשי רעתה. אלו ששוללים את עצם קיומה,אלו שמציגים אותה כבלתי לגיטימית ואלו שבראש סולם הערכים שלם הציבו עקרונות שמשמשים כמכשיר להשגת המטרות של הקבוצה הראשונה.

הרוב של הציבור הישראלי הציב מעל העקרונות החשובים בפני עצמם של הדמוקרטיה עקרון אחד חשוב יותר בעיניו. ההישרדות. ההישרדות והקיום של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

ואם הדמוקרטיה בפרשנותה הטוטאלית מסכנת את הקיום הזה,תואיל המטרוניתא להתכבד ולשבת בחדר ההמתנה עד שינוטרלו האימים הקיומיים.אנחנו נקבל אותה גם אחרי דיאטה מסוימת שתשיל כמה קילוגרמים מגופה.

תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל שהשמאל הרדיקאלי הניע וממשיך ללבותו במרץ מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולכן יש לבלום אותו בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשות המדינה. לצורך כך יש פרלמנט שיושבים בו נציגים של כל גווני העם ולצורך כך על הפרלמנט לחוקק חוקים שיביאו לידי ביטוי את רצון הרוב.והרוב רוצה מדינה יהודית דמוקרטית ברוח אבות הציונות,בית לאומי,התיישבות,קוממיות,ראו ערך מגילת העצמאות.זו דמוקרטיה.

הפרשנות הרחבה לחופש הביטוי של השמאל מכלילה בחופש הזה גם פעולות של חרם וגם הסתה לחרם. פעולות אלו בעידוד ומימון של גורמים אינטרסנטיים בארץ ובחו"ל "הניבו" למדינה מעמד של מוקצה מחמת מיאוס. קציני צבא ונציגי ציבור הפכו לנרדפים ומאוימים כפושעי מלחמה,אומנים ו"אומנים" מחרימים ומסיתים לחרם על תושבים ומוצרים,חרם,הסתה ונידוי באקדמיה,באיגודים מקצועיים,הפגנות שטנה בנוסח ליל הבדולח,משטים ומטסים שנועדו לערער על הריבונות הישראלית שבאה לביטוי בפעילות לאבטחת ביטחונה,פעילות התואמת לחוק הבין לאומי.

הנזק שנגרם למדינה הינו אדיר ולכן במלחמה כמו במלחמה צריך לנקוט בכל פעולה חוקית כדי למנוע תבוסה. חוק החרם של ח"כ זאב אלקין הינו חוק לגיטימי,דמוקרטי ומתבקש. ולאלו שזועקים חמס צריך לאמור בפשטות: א.אנחנו לא נבהלים. ב.ככל שתחריפו את הפעילות נגד המדינה כך תמצאו מולכם יותר חוקי הגנה ובלימה מסוג זה. הרוב הציוני במדינה לא ישב בחיבוק ידיים לנוכח המלחמה שהכרזתם על הציונות ועל דמותה ומהותה של מדינת ישראל.

ולסיכום כמה מילים על ההנהגה שלנו.תילי תילים של מילים כבר נכתבו על העדר מוחלט של מנהיגות בעידן המסוכן הזה שישראל מצויה בו. החסר הזה הובא במלואו לביטוי בהתנהגות של ראש הממשלה ושר הביטחון שהעדיפו להעלם ולהתנתק מכל מעורבות בהליך החקיקה ובמיוחד בהצבעה על אישור החוק. זו נקודת שפל חדשה של אנשים שמתיימרים להנהיג אותנו ומבקשים את קולותינו בקלפי. לשאלה הנצחית כמה נמוך אפשר לרדת התשובה כמסתבר הינה עד אין סוף.כמה עצוב וכמה עלוב.