הצד האפל של הלבנה

אני מבקש מאותם הצוערים שמתיימרים להיות קצינים ומפקדים בצבא ההגנה לישראל שישימו עצמם במקומה של אותה חיילת שעולה לבמה לשיר בכוונה גדולה לאחר שהתאמנה והתכוננה והחלה לשיר בקולה הערב כשהיא צופה בקהל לקבל אהדה ותמיכה והנה עינה רואות את חבריה לנשק קמים ומפנים לה את גבם.

במהלך הטקס לזכרו של יצחק רבין,עלתה לבמה חיילת והחלה לשיר.
בתגובה,קמה קבוצת צוערים חובשי כיפות ויצאה מהאולם. מפקדם של הצוערים פקד עליהם לחזור,חלקם שבו וחלקם סרבו פקודה,נשפטו ונכלאו.

דובר צה"ל ציין בתגובה לאירוע כי שירת החיילת "פגעה ברגשותיהם של מספר צוערים מטעמי צניעות דתית". וכך גם כל הטוענים לביטול עונשם של הצוערים מהמגזר הפוליטי והדתי מבססים את טיעונם על רגשותיהם הפגועים של הנ"ל.

אינני נמנה על פוסקי ההלכה וקטונתי להביע דעה על האופן שיש לנהוג בהישמע שירת נשים,(אישית אני אוהב שירה ללא כל קשר למינו של הזמר) גם כך הנושא שנוי במחלוקת בקרב המומחים לדבר. יש הקושרים את האיסור לזמן קריאת שמע,יש המחמירים ומורים על איסור גורף,יש האוסרים להאזין לשירה של מבצעת בודדת אך אינם אוסרים על האזנה למקהלה ויש המתירים כל זמן שאין לשומע בהקשר למבצעת מחשבות זימה רחמנא ליצלן.

הבעיה העיקרית איננה בתחום האיסורים וההיתרים אלא בזה המוסרי-ערכי שאינו נופל בחשיבותו מפסיקות ההלכה,והוא התחום שבין האדם לחברו.
כולם עוסקים ברגשותיהם של הצוערים,אך מה עם רגשותיה של החיילת? במה עדיפים הרגשות של קציננו לעתיד מאלו של החיילות ,חברותיהן לשרות ופיקודיהם לעתיד? האם המושג קצין וג'נטלמן אינו מוכר בבה"ד-1? בחיילת מותר לפגוע ולהלבין את פניה ברבים על חשבון הרגשות של צוערים חובשי כיפה? כתוב בפרקי אבות "והמלבין פני חברו ברבים...אין לו חלק בעולם הבא" למה התכוונו החז"ל במושג "חברו" לחבר זכר בלבד ולא לחברתו? ומאחר ואני נותן קרדיט לא מועט למעצבי ומתחזקי הדת היהודית שהמוסר והצדק הם נר לרגליהם,פניתי בשאילתא בנושא לרב המכובד בנימין במברגר,עורך מדור באתר ה'ישיבה' של ערוץ 7,אורים ותומים בתחום ההלכה שבאוריו ופירושיו מאירות פינות אפילות במצוות ההלכה ודרכיה הנפתלות . תשובתו של הרב החזירה את הסומק ללחיי.

"דין הלבנת פנים (לבייש)" עונה לי הרב בכתב "הוא מצוות לא תעשה(רמב"ם לא תעשה,שג. ספר החינוך רמ. סמ"ג לאוין).הרמב"ם כותב: שלא נבייש קצתינו את קצתינו וזה כולל גם לבייש אישה. בסמ"ג יש גרסה המשנה את המשפט הידוע וגורסת: המלבין פני אדם אין לו חלק לעולם הבא. "רואים" מוסיף הרב "שאין חילוק בין לבייש גבר או אישה"(אישה כידוע עונה להגדרה "אדם" – א.נ.). ועוד מוסיף הרב "ויש גם טעם לעניין. על פי ספר החינוך,טעם האיסור הוא כדי לא לצער את חברו שהבושה היא גורמת צער גדול,ודבר זה שייך אף אצל נשים"(מן הסתם – א.נ.) "ובהסבר התפארת ישראל על המשנה במסכת אבות (ג' יד)הוא מביא,שהמבייש את חברו הוא כאפיקורס שאינו מאמין שהקב"ה יצר את האדם בצלמו אלא חושב שאין יתרון לאדם מבהמה וזה שייך בוודאי גם אצל הנשים".

הנה פסק הרב המכובד בנאורות משיבת נפש כי הפוגע ברגשותיה של אישה ברבים דינו כאפיקורס ושישכח מהעולם הבא וכעת אני מבקש מאותם הצוערים שמתיימרים להיות קצינים ומפקדים בצבא ההגנה לישראל שישימו עצמם במקומה של אותה חיילת שעולה לבמה לשיר בכוונה גדולה לאחר שהתאמנה והתכוננה והחלה לשיר בקולה הערב והיא צופה בקהל לקבל אהדה ותמיכה והנה עינה רואות את חבריה לנשק קמים ומפנים לה את גבם. מה תרגיש החיילת ומה הערך לרגשותיה? ואם אחותם או אימם יעמדו במקומה? ולמד"ר של בה"ד 1 אני מייעץ שירענן את מערכי השיעור בכל הנוגע לדמותו של קצין ויוסיף גם את הערך של העדפת הזולת גם בכל הנוגע לרגשותיו ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באישה. ולא יזיק גם להוסיף במבדקי הקצונה את האבחון של תכונת האיפוק וההתגברות על הייצר כי אם יצרו של הצוער ידיחו לדבר עבירה בשמעו שירתה של חיילת,מי יודע לאן תוליכו החולשה הזאת בהמשך. ואם פסקו חז"ל שהגיבור הוא זה שגובר על יצרו אז גיבורים הם לא.

כתוב בגמרא כי משול ישראל ללבנה. "שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו.... כשם שהלבנה כל חודש הולכת וגדלה עד שהיא מגיע לשיא ואח"כ שוב חוזרת לקטנותה – כך גם עם ישראל עד שלעתיד לבוא יבוא ויאיר את אורו ויותר לא יהיה שפל לנצח נצחים".
צריך גם לזכור(וזה לא כתוב בגמרא) כי ללבנה יש שני צדדים,האפל והמואר ואנחנו יכולים לבחור באיזה מהצדדים לנהל את חיינו זאת אם יש לנו רצון שהאור הגנוז בדתנו היהודית יאיר לעולם כמצופה וכמובטח.

הרהורים על ימין ועל שמאל ומה שבניהם

כשהאזרח מרגיש מאוים הוא מתאים את תפישת עולמו למציאות,מוותר על עקרות ברמת nice to have ומאמץ אחרים המספקים לו הגנה טובה יותר מול איום שמזהה .סדר העדיפויות משתנה. המרכז נע ימינה והימין מקצין.


הפתעה גדולה! האנץ קריסטיאן שטראכה ומפלגתו הלאומנית גרפו 27% מהקולות בבחירות שנערכו ב 9.10.10 באוסטריה. השמאל הלוקלי בפאניקה. אדון אל ארואווי חבר במועצת העיר וינה,האיש שהוביל מהלך הצהרתי שסוכם בגינויה של ישראל על שהעזה לעצור את משט הפרובוקציה הטורקית, מתבכיין בטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהפשיזם נזקק בכל פעל להיטפל למיעוט כל שהו כדי להצדיק את קיומו. אנחנו הרי אמורים להיות בצד הנרדף של הקוזאק האומלל והנגזל.
הפתעה אמרנו? לא בדיוק.מי שעוקב אחר הלך הרוחות של תושבי אירופה והמגמות בפוליטיקה הפנימית שלהם לא הופתע. הכתובת רשומה על הקיר באותיות לטיניות בולטות מזה עשור. צריך להיות עיוור,זחוח שיכור או בור כדי להתעלם ממנה.

כנראה שהחוקים הפיזיקאליים של ניוטון חלים גם על ההתנהגות האנושית. שוב ושוב אנו למדים כי גם בתחום הפסיכולוגיה כל התרחשות גורמת לתגובה שווה בעוצמתה והפוכה במגמתה. כך גם משפיעה תגובתו והתנהגותו של האזרח(האירופי,במקרה שלנו) על מטוטלת הימין והשמאל בתרבות המערב. אנרכיה מולידה פאשיזם,פאשיזם מוליד ליברליות וכל מינון מופרז של ליברליות גורם לאנרכיה וזורע שוב את זרעי הלאומנות. כל הדוגמאות הידועות מהפוליטיקה האירופית שמרביתן התרחשו בשנות העשרים,השלושים והארבעים של המאה הקודמת בספרד,גרמניה ואיטליה מהוות מודל ייחודי למהותה של מטוטלת זו.

בתום מלחמת העולם השנייה כשזוועות הנאציזם והפאשיזם הוטחו בפרצופם של עמי אירופה והאנושות כולה נרעשה,וגמרה אומר בתגובה למנוע בכל מחיר את הישנותה של התופעה המפלצתית הזאת. המערב יצר מערכת שלטונית שמבוססת על דמוקרטיה הומאנית, גיבש וכרת בריתות מסחריות וצבאיות לפריחת הכלכלה ולהגנה על החברה והמשטר ונראה היה שההצלחה והשגשוג מובטחים לנצח.
זכויות האדם הועלו לראש התורן והיו למגדלור שלאורו נוהלה מדיניות הפנים ומערכת המשפט של מדינות המערב. אירופה גילתה נדיבות ופתיחות כלפי הגירת עמים,לאומים ובני דתות שונות לתחומה במגמה לשלבם במדינותיהם ובתרבותם והמצב נשק לאידיליה מדינית וחברתית.
כדי לתחזק אידיאולוגיה מעשית שמושתת על ערכי הדמוקרטיה צריך שכל המרכיבים בחברה יזדהו עמה וישתפו פעולה בתחזוקתה.
בפועל,זרמים שהולכים ומקצינים בקרב המהגרים האיסלמים,פועלים באירופה לבסס עקרונות אחרים,עקרונות שדוגלים בהנחלת תרבות ודת האיסלם על החברות המארחות תוך ניצולה של הדמוקרטיה לטובת האידיאולוגיה שלהם . אין פלא שניגוד אינטרסים זה על כל המשתמע הופך לצנינים בעיני האירופאים והביטוי לכך בא בין השאר בחקיקה לצמצום צריחי המסגדים בשוויץ,(נקעה נפשם מסממני האיום שממלאים את קווי הרקיע),באיסור חבישת רעלות בצרפת ובהתחזקות תנועות הימין במרבית מדינות אירופה ככלל.

כשהאזרח מרגיש מאוים הוא מתאים את תפישת עולמו למציאות,מוותר על עקרות ברמת nice to have ומאמץ אחרים המספקים לו הגנה טובה יותר מול איום שהוא מזהה. סדר העדיפויות משתנה. המרכז נע ימינה והימין מקצין.לא מדובר ב"שנאת זרים"(היא קיימת בקרב הגרעין הימני-לאומני הקשה),אלא בתגובה דפנסיבית, כמעת אינסטינקטיבית.
זו תופעה מובנת שלצערי לא הובנה ולא הופנמה על ידי השמאל הישראלי. כל יונתן שפירא שמלכלך את קירות גטו ורשה בגרפיטי אנטי ישראלי מייצר עוד שורף מטעים בכפרי איו"ש. כל חתימה על החרמת אריאל גורמת לעוד אזרחים מהמרכז לנוע ימינה ומחזקת את הגישה של ליברמן.קיצוניות מולידה קיצוניות בטור חשבוני, כך שהשמאל הישראלי ובמיוחד זה הרדיקלי פועלים כמיטב המסורת הטוכמנית באווילות מושרשת וצפויה.זה די מוזר לצפות באנשים טובים,אינטלקטואלים ואנשי רוח,"האדם הנאור"(לפחות בעיני עצמו)פועלים באופן עקבי כנגד האינטרסים שלהם וזאת למרות שהתוצאה טופחת בפניהם ללא הפסק ויכולת השכנוע וההשפעה שלהם הולכת ומתפוגגת.

מה לא בסדר ב"עושים סדר"

לדיון בנושא התוספת לחוק האזרחות הוזמנו שני אנשים טובים שחולקים אג'נדה אחת. מישהו נוסף לפנל שיציג עמדה שונה? יסנגר על התוספת או על מניעיה?, יסביר את נחיצותה? – יוק. אין צורך. אמת יש רק אחת.

גל גבאי מגישת "עושים סדר" בערוץ -2, היא בעיני בחורה נעימת מראה,נבונה ורהוטה. כזאת ש"עוברת מסך" בהליכה. גל קבלה על עצמה להגיש את התוכנית הזאת ותוך כך התאימה את אישיותה הטלוויזיונית לאופייה של התוכנית.הצהרתית,דעתנית ונשכנית. עד כאן לא אמורה להיות בעיה אלמלא היו האנרגיות האלה מנותבות בסלקטיביות רבה ובמגמה ברורה.

את התוכנית מהיום (10.10.10),שכללה דיון בנושא התיקון לחוק האזרחות שמחייב בני מיעוטים להצהיר נאמנות למדינה "יהודית ודמוקרטית",פתחה גל במניפסט חוצב להבות על כך שלא נוכל להביט במראה,כי כולנו אשמים בתמיכה או בשתיקה בתוספת הרעה הזאת, ולפנל הדיון בנושא הוזמנו שני נציגים של צד א'. עו"ד אלדד יניב מהשמאל הציוני החדש שהיה גם יועצו של אהוד ברק והגב' ענת סרגוסטי המזכ"ל של עמותת אג'נדה. שני אנשים טובים שחולקים אג'נדה אחת. מישהו נוסף לפנל שיציג עמדה שונה?יסנגר על התוספת או על מניעיה?,יסביר את נחיצותה? – יוק. אין צורך.אמת יש רק אחת.

"מישהו גמר אומר לגמור את הפרויקט הזה,מדינת ישראל?" שואלת גבאי את מרואייניה,שנענים בהזדהות מלאה לקביעה הנחרצת שבשאלה. ובזאת חטאה הגברת גבאי חטא עיתונאי.הבסיס לכל דיון תקשורתי הוא מתן פתחון פה לכל הצדדים המעורבים או נציגהם. זה לא שאין מה להגיד להצדקת החקיקה הזאת שגם אני באופן אישי לא בטוח שתשרת את האינטרס של ישראל מכל היבטיו,אבל צריך להבין את הדינאמיקה שהולידה חוק זה. לקרוא את הצהרותיהם של נציגי ההנהגה הערבית בישראל,לצפות בח"כ חנין מפליגה בספינת הפרובוקציה,לשמוע השיח ראאד סלאח מספר לעולם שכל גרגר מאדמת ארץ ישראל שייך לאסלאם,("מעל ומתחת לקרקע"),ולשמוע את שותפו של ח"כ טיבי,איברהים סרסור מביע תמיכה מלאה בדברי השייך,פעילות זו ועוד מציבה את התוספת הזאת במעמד של מסקנה מתבקשת.

ברשימה "חוק הנקבה כמהלך הגנתי" שפרסמתי כאן ביום 26.7.2009 (קישור לרשימה),פרטתי את כל הסיבות הטובות והרעות מדוע יש לתמוך בחוק הנקבה. אזרחים הרואים במדינתם "אסון לאומי" מהווים בעיה למדינה שלהם ועוד ציינתי כי אין לפקפק בנאמנותם של רוב ערביי המדינה. סיבות ונימוקים אלו תקפים גם להגנת התוספת לחוק האזרחות. זו דעתי שהיא גם דעת רבים מאזרחי המדינה היהודים-ציוניים, דעה לגיטימית לא פחות מדעתם ההפוכה של שני המרואיינים של גל גבאי,עו"ד יניב וענת סרגוסטי ולשם ההוגנות ראוי היה שתשמע בפנל הזה. אבל לך תתנצח עם ערוץ שאינו סופר את צופיו ממטר.

מעשה נורא במתנחל שדורס ילדים

קשה להגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בארי. מישהו פרס לו מארב מתוכנן תוך סיכון וניצול ציני ובלתי אחראי של ילדים בני עשר במגמה להגיע לתוצאה הרצויה כפי שבוטאה על ידי מזכ"ל שלום עכשיו – "להרחיק את בארי משכונת סילוואן באופן מיידי".

אמש רעשה התקשורת בעקבות מעשה נורא שאירע בשכונת סילוואן. מתנחל רשע דרס במזיד שני ילדים פלסטינים."שני ילדים בני 10 ו- 11,תושבי השכונה סילוואן",כך ב"וואללה","נפצעו בצהריים באורח בינוני לאחר שנדרסו על ידי דוד בארי,מנכ"ל עמותת אלע"ד לייהוד שכונת סילוואן ותושב אחת ההתנחלויות באזור. השניים יידו אבנים לעבר רכבו של בארי שעבר בשכונה, והוא בתגובה דרס אותם".
מנהל "מרכז המידע" בסילוואן מצוטט בוואלה שהילדים נדרסו "בדיוק כשיצאו מתפילת יום השישי".
YNET מרחיב את תיאורו של מנהל "מרכז המידע" ומוסיף כי לאחר שהמתפללים פנו כל אחד לביתו, "מספר ילדים בגיל 12-10 הלכו לכיוונו, ופתאום הוא האיץ ודרס שנים מהם.אחר כך הושלכו אבנים על רכבו".

מעריב NRG מוסיף משלו ומדגיש בכותרת הכתבה כי בארי טען בחקירתו שחשש לחייו,וכי הותקף על ידי עשרות רעולי פנים וחורץ את דעתו לגבי הטיעון הזה כ"טענה שאותה מפריכים צילומי התקרית".
בנוסף צוין כי תיעוד התקרית נעשה ע"י צלמי אלג'זירה(שכנראה בדיוק יצאו מתפילת יום השישי) וכן פורסמה תגובה מהירה של מזכ"ל "שלום עכשיו",יריב אופנהיימר כי על המשטרה "להרחיק את בארי משכונת סילוואן באופן מיידי על ידי שימוש בצו הרחקה".
ערוץ 2 סקר את האירוע ביומן שישי ושם גם צולם הנער הפצוע בבית החולים כשהוא מספר שעבר במקום לתומו כשלפתע עט עליו המתנחל ודרס אותו ללא כל התגרות מצידו.

בארי מצידו טען כי נקלע למארב של מיידי אבנים בעודו נוהג ברכבו ובנו עימו,ניסה להיחלץ משם מהר ככל האפשר כדי שלא יאלץ להתגונן באמצעות נשקו האישי,תוך שהוא משתופף כדי לא להיפגע - פגע ללא כוונת זדון בשני מיידי אבנים והתרחק מהמקום.

מעיון בחומרי התיעוד המצולם של האירוע נראו בברור העובדות הבאות:
רכבו של בארי מגיע לעיקול של דרך צרה יחסית,תוקפים אותו לפחות חמישה רעולי פנים מחזית הרכב ומשני צדדיו. בארי מתעכב,מנסה לתמרן ולבסוף פורץ קדימה תוך שהוא פוגע בשניים מרעולי הפנים.
העובדות בשטח כפי שתועדו על ידי מתפללי אלג'זירה תואמות לצערם הרב של מעריב NRG,שלום עכשיו,הילד התמים מבית החולים ומנהל מרכז המידע של סילוואן - לגרסתו של המתנחל הרשע ואוכל הילדים בארי.
אני במקום עורך מעריב NRG הייתי מפרסם התנצלות מהירה מטעמי הגינות וגם מטעמי מניעה של תביעה משפטית על קביעתם הנחרצת שטענת בארי שהותקף על ידי רעולי פנים היא "טענה שאותה מפריכים צילומי התקרית". משאר המעורבים, שהשקר מהווה עבורם אמצעי לגיטימי,יום יומי ומובן מאליו אין לי צפיות.

החומרים מהם עשויה התקרית הזאת, משתתפיה ובימויה מעוררים מחשבה. נוסע לו אדון בארי, האיש שפועל ללא לאות לייהד את שכונת סילוואן, מותקף על ידי רעולי פנים ומי ממתין במקום? אולפן הטלוויזיה של אלג'זירה שמתעד באמצעות מספר צלמים את התקרית מכל כיוון אפשרי. קשה להגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בארי. מישהו פרס מארב מתוכנן לבארי תוך סיכון וניצול ציני ובלתי אחראי של ילדים בני עשר במגמה להגיע לתוצאה הרצויה כפי שבוטאה על ידי מזכ"ל שלום עכשיו – "להרחיק את בארי משכונת סילוואן באופן מיידי".מובן שבעיני גורמים מסוימים המטרה מקדשת את האמצעים וגם על כך אין לתמוה.
נראה לי כי שוב ושוב,גורמים בתקשורת הישראלית,צריכים להחליט אם הם רוצים לשמש ככלי בידי היוצר של אינטרס מסוים או להיות גורם תקשורת מקצועי,אובייקטיבי ונאמן לאמת. מה שהם יחליטו יקבע את יחס הציבור כלפיהם. אציין מאידך את הגינותו של משה נוסנבאום,הכתב לענייני משטרה של ערוץ 2 שאמר במפורש כי בארי נהג באופן סביר ובסיטואציה הזאת על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו בכנות אם היה נוהג אחרת. לי התשובה ברורה.

כעת הכדור בידי המשטרה. יש תלונה,יש ראיות,יש תיעוד ויש חשדות ואנחנו נמתין לתוצאות החקירה המעניינות ואם יתברר שהייתה כאן פרובוקציה פוליטית יש במקרה הזה מספיק סעיפי עבירות שאמורות להושיב את האשמים מאחורי סורג ובריח. קשירת קשר לבצוע דבר עבירה,רשלנות פושעת תוך סיכון חיי אדם אלו הן דוגמאות לסעיפי אשמה חמורים שמישהו ייתן על כך את הדין.