פאנל ההחרמות של פסטיבל עכו.

אני לפחות יצאתי בתובנה ברורה מהרוח שנשבה מהדיון הזה. התהום שפעורה ביני(ואני רואה עצמי מרכז ציוני שמוכן לפשרות טריטוריאליות מבוקרות ומסוימות)לבין הגרסה למציאות כפי שמובעת ע"י הסובוליסטים אינה ניתנת לגישור.

"לאמנות אסור להיות שותפה לקלגסות שהמדינה הזאת מבצעת". תחת כותרת זו שהיא ציטוט מדבריו של יהושע סובול, התפרסמה היום ב"וואללה" סקירת דיון שנערך במסגרת פסטיבל עכו לזכרה של מבקרת התיאטרון המנוחה שוש אביגיל. ה Ynet העדיף בכותרתו להתייחס להיעדרם של מוזמנים ערבים לדיון והדגש בכותרת "ג'וליאנו מר מחרים דיון על חרם תרבותי" נתן ביטוי להעדפה זו.

מדובר בפאנל שנערך היום(יום ב') ועסק בחרם התרבותי שהכריזו "בכירי התיאטרון" על תושבי אריאל. את הדיון הנחה עודד קוטלר והשתתפו בו המחזאי יהושע סובול,הסופרת אילנה המרמן והעיתונאים בן דרור ימיני ויאיר שטרן. מי שלא הגיע כאמור הם השחקן ג'וליאנו מר שנמק את סירובו בשל השתתפותם של ימיני ושטרן, הבמאי פירס רובי והסופר ועלא חליל שאישרו את הגעתם נעדרו אף הם. כולם מוזמנים למערכה ב' בתיאטרון ההחרמות הסובוליסטי הבולשוי.ההצגה הטובה ביותר בעכו העיר.


סובול שטרח להתנצל על ההשוואה שערך בין המתנחלים לקרציות ונימק את היציאה הזאת במשפט סובולי מובהק על כך שהוא "שרוי בסתירה,אבל אין פה באמת סתירה" ועוד לפני שאפשר למאזיני הפאנל לעכל את המורכבות הנסתרה של אמירתו ירה את עיקרי השקפתו הידועה. אם התיאטרון חוצה את הקו הירוק הוא פוגע בלגיטימיות של עצמו,אוכלוסיה כובשת בתוך אוכלוסיה נכבשת מייצרת מלחמות ויש חוק בין לאומי נגד זה. את הקרקור הזה כולם מכירים כך שסובול מבחינתו לא תרם לדיון תובנות חדשות. שטרן כצפוי טען שהתרבות אמורה לחבר בין אנשים והחרם הוא פסול והזוי והציע לסובול ומרעיו להפגין נגד הממשלה ולא נגד תושבי אריאל.

הדובר המפתיע(וזאת בלשון המעטה)בדיון היה העיתונאי בן דרור ימיני שהצהיר כי "חרם,אם נעשה בתנאים מסוימים,יכול להיות רצוי וראוי" וכן שאינו חסיד של ההתנחלויות ולא של הכיבוש ואם החרם היה נגד הכיבוש,הוא(בן דרור) היה בדילמה. מי שקורא את בן דרור ימיני ומכיר את השקפותיו תוהה בוודאי מה גרם לו להתחבר לאווירה השמאלנית שאפפה את המפגש.אישיותו הכריזמטית של סובול?סוג של התרפסות מפני ברוני התרבות? או אולי "דבריו הוצאו מהקשרם"?

נראה לי שבן דרור ולו רק לשם כבודו ואמינותו צריך לתת הסבר כל שהוא לדברים.

כך או אחרת איש לא הבהיר במה פסול יותר הכיבוש של 67 מזה של 48 ומדוע אריאל אינה לגיטימית ויפו העתיקה כן.
אילנה המרמן ציינה שאינה רוצה שיקרבו אותה לאריאל ואינה מקבלת את האמירה שתושביו נראים "בדיוק כמוני וכמוך" וכי בני האדם הכי רעים שעשו את המעשים הכי רעים בתולדות המערב נראים כמוך וכמוני(רמיזה בעובי החומה המערבית של עכו שעמדה בפני צבאו של נפוליון),כך שאם תושבי אריאל בעיני סובול מושווים לקרציות אז בעינה של המרמן הם לא פחות מנאצים. כך חד וחלק.
בשלב הזה זעקה מהקהל המחזאית אילנית סוויסה "מה עם גלעד שליט" מבלי שהסבירה את ההקשר לנושאי הדיון והושתקה במהירות ונחרצות ע"י המרמן שחרצה כי "אין מוסר במדינת ישראל ואין שמירת חוק במדינת ישראל".

אילנה מילר שריף אחותה של שוש אביגיל ז"ל תהתה בקול מדוע אף נציג ערבי לא הגיע וציינה כי "אם אדם מחרים,דבריו לא נשמעים" הצהרה תמוהה במקצת לאור העובדה שדבריהם של נציגי ערב הושמעו גם הושמעו ע"י הנציגות היהודית בפאנל.

לשמע דברים אלו התעשת ימיני."אילנה צודקת,יש דברים איומים(לא פחות) אבל חשובות הפרופורציות. מה שקורה היום הוא שבמקום להיאבק במצב הקיים אנחנו מנציחים אותו.כל החרמות האלו מחזקות את החמאס ולא אף פלסטיני מתון.אני רוצה שתי מדינות לשני עמים,אני מתגעגע למחנה השלום(!?)אבל החרמות האלו לא עוזרות".או - קיי.

אני לפחות יצאתי בתובנה ברורה ממשב הרוח בדיון הזה. התהום שפעורה ביני(ואני רואה עצמי מרכז ציוני שמוכן לפשרות טריטוריאליות מבוקרות ומסוימות)לבין הגירסה למציאות כפי שמובעת ע"י הסובוליסטים אינה ניתנת לגישור. ברור לי שאם/כאשר תפרוץ מלחמת אחים באיזה צד של המתרס אמצא ולא יהיה זה הצד שרואה בתושבי אריאל קלגסים נאצים או קרציות. זו תובנה קשה אבל מוחלטת לא פחות מדעותיה של הגברת המרמן.

פורסם ב NEWS1 27.910

בעיני האו"מ ישראל מדינה מסוג ב'

המועצה לזכויות האדם של האו"מ בפעילותה העקבית העוינת את ישראל,מצהירה למעשה שישראל היא מדינה סוג ב',נטולת הזכות להגן על תושביה והאזרח הישראלי אינו שווה זכויות לשאר אזרחי העולם. כל שתוף פעולה עם מועצה זו הינו חסר תועלת.

וועדת הבדיקה של אירועי המשט שמונתה ע"י מועצת זכויות האדם של האו"מ,(מז"א)עשתה את עבודתה נאמנה וסיפקה למועצה-שולחתה את הסחורה. כמו בריטואל קבוע וידוע מראש גזר הדין כבר היה קיים לפני שהבדיקה החלה. כך באירוע המשט וכך בכתב הפלסתר של השופט התליין וההיפוקראט גולדסטון "שחקר" את "פשעי המלחמה שנעשו על ידי ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה".

הועדה קבעה שישראל הפעילה כוחות באופן "בלתי מידתי" שמהווה רצח בכוונה תחילה,התעללה וגרמה סבל לנוסעי הספינה התמימים ובשל כך ניתן להעמידה לדין בבית משפט בין לאומי.

מאחר ומדובר במשחק מכור שמתכונתו תלווה אותנו גם בעתיד הנראה לעין,ישראל חייבת לגבש לעצמה מדיניות תגובה ברורה לתקיפה העוינת הזאת שבמסגרת המערכה האוניברסאלית והמשולבת שמתנהלת נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל.

לצורך התווית מדיניות כזאת יש לקיים הערכת מצב כללית ולגבש תובנות שעיקרן מי האויב,מהם יעדיו ומה היא דרך הפעולה שלו.

המז"א שהוקמה בשנת 2006 כדי להחליף את הגוף שקדם לה – נציבות האו"מ לזכויות האדם. "הנציבות" עסקה באופן אינטנסיבי ואובססיבי בישראל תוך הפעלה צינית של סטנדרטים כפולים, שיושמו אך ורק כנגד ישראל. בשנת 2003 עמד בראש הנציבות נציג לוב,מינוי המדבר בעד עצמו.

המז"א שאמורה הייתה להראות מקצועית ואובייקטיבית יותר מהנציבות קודמתה הפכה חיש מהר לעותק משוכפל של אותה הנציבות ואף עלתה עליה בציניות ובאובססיביות בכל הקשור לטיפול בישראל. מיום קיומה גונתה ישראל על ידי המועצה תשע פעמים על הפרת זכויות האדם בעוד שאף לא מדינה אחרת זכתה לגינוי דומה.

בעוד שמגילת זכויות האדם מקנה לכל אדם בכל מדינה את הזכות לחיים,חירות וביטחון – שללה המז"א דה-פקטו את הזכות הזאת מישראל ותושביה,כאשר באופן עקבי היא מגנה כל פעילות של הגנה עצמית ומגדירה אותה בטרמינולוגיה נגטיבית כ"תוקפנות" במקרה הטוב וכ"פשע מלחמה" בדרך כלל. בכך מצהירה מז"א כי ישראל היא מדינה סוג ב',נטולת הזכות להגן על תושביה והאזרח הישראלי אינו שווה זכויות לשאר אזרחי העולם וזאת בניגוד גמור לעיקרון בסיסי של מגילת האו"מ – שוויון מוחלט בין כל חברותיה.מבחינת המז"א צריך נציגה של ישראל באו"מ לענוד תלאי צהוב על חליפתו.

המז"א גם הפכה למאין גולם שקם על יוצרו כאשר המזכירים הכלליים קופי ענאן ובאן קי-מון העלו לא פעם תהיות על התנהלותה של המז"א מבלי יכולת להשפיע על פעולותיה והחלטותיה.

המז"א מהווה כיום ראש חץ במתקפה כללית שמתקיימת על הלגיטימציה של ישראל כמדינת העם היהודי,מתקפה שמנוהלת ע"י ברית טמאה של האיסלם הקיצוני,ארגונים פלסטינים ופרו פלסטינים, שמאלני חו"ל,שמאל רדיקלי ישראלי על השמצותיו וחרמותיו ואסופה של אנטישמים מוסווים וגלויים. הרכבו של הגוש העוין הזה מעיד על מהותו האמיתית. מדובר בשילוב אינטרסים של כל הגורמים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל ממכלול הטעמים. דתיים פנאטיים,טריטוריאליים, אנטישמיים ונושאי נס של אידיאולוגיה אוטופית שעיוותה לחלוטין את יכולתם של מעריציה לפרש את המציאות כפי שהיא. בין מרכיבים אלו מתקיים שיתוף פעולה הדוק שכולל הזנה,דרבון וליבוי הדדי.

המתקפה הזאת גרמה לישראל להתלחם במספר חזיתות מבית ומחוץ כאשר הכלים שברשותה אינם מספקים מענה הולם לסוג אמצעי הלחימה שהאויב מפעיל,אמל"ח המורכב מתעמולה מרושעת,סילוף עובדות ואטימות מוחלטת לכל טיעון עובדתי,צודק ואמיתי שישראל מעלה.

מאחר וכך,ישראל חייבת להצהיר באופן ברור שלא תשתף פעולה באופן סופי ומוחלט לא עם מז"א ולא עם כל גורם מטעמה ולעמוד בעקביות מאחורי הצהרה זו. כל גמגום וניסיון לרצות את הגורמים האלה חסר תועלת לחלוטין ובמרבית המקרים מזיק יותר מאשר מועיל. מובן שהחלטה כזאת לא תהפוך את ישראל ליקירת הקהילה הבין לאומית אך במצב שהתהווה זה הרע במיעוטו. צריך לצפות את הנזקים והתוצאות בתחום המשפטי ובתחום יחסי החוץ ולהיערך לכך בזמן כדי שנוכל להתמודד בהצלחה עם האיומים הצפויים מפעילותה העוינת של מז"א.

אין בדברים אלו אמירה שהעולם כולו נגדינו.אין זה כך.ארה"ב,אוסטרליה,גרמניה ומדינות אחרות באירופה ובאסיה תומכות בדרך כלל בישראל מול פעולות האיבה של הברית הטמאה. חשוב לחזק

את ה"קייס" שלנו בקרבם ובקרב דעת הקהל שבמדינות אלו.

מדובר בקרב בלימה שיש לנהלו עד לשנוי במאזן הכוחות הגלובלי שצפוי במוקדם או במאוחר. המערב יתעשת לנוכח הכיבוש הפנימי הזוחל האיסלמי שגורם לכרסום זהותם של עמי ארצות אירופה ולנוכח צמיחתו של הגוש האיסלמי-קיצוני עם חבירתה של טורקיה הארדואנית לציר הסורי איראני. כשה"סדר החדש" יתגבש ויתייצב ויהיה ברור מי נגד מי ומיהם הרעים בסיפור הזה ומה כוונותיהם,יאלץ המערב לנקוט עמדה ברורה גם בסוגיה של ישראל. עד אז צריך להחזיק מעמד ואנחנו נחזיק.

"מאה אלף ברכות לגהינום מר שגריר ישראל"

תרגום מאמר של Kevin Myers בעל טור מפורסם באירלנד ובבריטניה בעיתון

"Irish Independent אייריש אינדיפנדנט " ביום 20.8.2010

קווין מיירס

"מאה אלף ברכות לגהינום מר שגריר ישראל"

לנסות ולהציג את עמדותיה של ישראל איננה יותר משימתו חסרת התוחלת של ציון עברוני, ושיעזור האל למחליף שלו המגיע לאחת מהמשימות הגרועות ביותר שדיפלומט ישראלי יכול לקבל על עצמו.

שגריר ישראל ציון עברוני חוזר הביתה. הזמן שלו בגהינום הסתיים. עכשיו זה התור של ממזר מסכן אחר בשרות הדיפלומטי הישראלי לבוא לכאן ולפגוש בשילוב של השנאה, הבורות, העיוורון, ההיסטריה והדעות קדומות שהשם "ישראל" מעורר פה באופן קבוע.

חוץ מזה שחמאס יפתח כבר עכשיו כמה מחנות מוות עבור היהודים, ולא לאחר ניצחון על ישראל, אינני יודע מה יכול להפסיק את הישראלפוביה החזקה והכל כך בלתי רציונלית שקיימת באירלנד.

מבקריה של ישראל משיגים על הצהרת בלפור מ 1917 שחייבה את הבריטים להקים בית לאומי ליהודים. גם אני חושב ככה. זו לא הייתה אדמה בריטית ולאף ממשלה אנגלית לא הייתה זכות לתת איזו שהיא הבטחה לגביה. אבל אינני יכול לחזור כיום לעבר ולכונן למשל מחדש את האימפריה ההאבסבורגית, או לחסל את הבולשביזם.

דברים רבים הם תוצאה של אותם זמנים, ואחד מהם הינו יצירה פורמלית של בית לאומי ליהודים בפלשתיין. הכוחות שפרצו באירופה בעשורים שלאחר מכן, יצרו סדר עולמי חדש ושונה בו תפסה ישראל את מקומה, בעוד' שאלפי פלשתינאים ברחו או הוכרחו לברוח מבתיהם.

אבל דברים דומים ושווי ערך התרחשו באותו זמן גם ברחבי העולם, בפנג'ב ובבנגל, במזרח פרוסיה, בסודטים ובארצות הבלטיות. אנחנו פועלים בעולם אותו הורישה לנו ההיסטוריה ואיננו יכולים להמשיך ללא הרף לבטל אירועים או להחזיר אנשים לאדמות שפעם היו נחלת אבותיהם.. לא בקשמיר ולא בקנזס.

אבל כאן, בנקודה זו, נבדלות התרבויות הדתיות בעולם. רוב המוסלמים אינם מקבלים את הדעה שתהליכים היסטוריים הם בלתי הפיכים. הם מאמינים שאם ארץ הייתה אי פעם דאר אל איסלאם – משכן המאמינים – היא איננה ניתנת לויתור ולנטישה. ואם שולטים בה כופרים היא נעשית דאר אל חארב – משכן החרב – וככזו תישאר עד שתחזור לחיק האיסלאם.

וכך, - במשך 62 שנה, ישראל היא דאר אל חרב - משכנה של החרב והמלחמה.

למען האמת, לא אש"ף ה"חילוני" ולא חמאס האיסלאמי רואים בכנות ולטווח ארוך מקום למדינת ישראל במזרח התיכון. אפילו עבור פלשתינאים "מתונים" רבים פיתרון שתי המדינות הוא מקפצה לסטטוס קוו אנטה (ביטוי משפטי בלטינית "המצב שהיה קיים לפני") לתקופה שלפני הצהרת בלפור, בה חוזרת פלשתינה להיות דאר אל איסלאם ומקום משכן הכליפות.

אם אתם מתנגדים באמת לזכותה של ישראל להתקיים, זה ברור ומובן שאתם רוצים שהיהודים בישראל או יתפזרו בחזרה לרחבי העולם או יוצאו להורג, כך שאין הרבה על מה לדבר, אלא על לוחות זמנים של רכבות, מתודולוגיה (גאז או כלי ירייה?) ואיך נפטרים מהגופות. זה נעשה בעבר..... אולי הפעם, זה ייעשה בצורה טובה יותר.

אבל אם אתם תומכים בזכותה של ישראל להתקיים, אבל מגנים את השיטות בהן נוקטים הישראלים במלחמתם בטרור, כיצד אתם מציעים להתמודד עם מטחים של אלפי רקטות הנורות אל ערי ישראל מעזה של חמאס? אתם רוצים תגובה פרופורציונאלית ? בסדר גמור. ספרו לנו מהי תגובה פרופורציונלית.

אם אתם נגד המחבלים שמפוצצים את עצמם, אבל מתנגדים לחומה שהצליחה למנוע כניסה של מחבלים מתאבדים מהגדה המערבית, מהי לדעתכם האלטרנטיבה הריאליסטית והיעילה לחומה ?

אם אתם לוקחים ללב את סבלם של הפליטים הפלשתינאים - בילוי זמן אהוב בארץ זו – אז מתבקשת השאלה למה הם עדיין פליטים? מדוע הם לא נקלטו על ידי אחיהם שכניהם הערבים כמו שנקלטו הפליטים המוסלמים של פנג'ב בפקיסטן ? ההינדים של לאהור באמריצ'ר ? הגרמנים של דנציג בהמבורג ?

מדוע? משום שבכל הפשטות אפשר לומר שרוב שכניה הערביים של ישראל אינם רוצים שלום יציב ובלתי הפיך עם המדינה היהודית. הם רוצים בקיומו של דאר אל חארב שניזון מחוסר יציבות פוליטית ופעילות טרור עד שיבואו ימי הג'יהאד שאחריהם תחזור הארץ להיות דאר אל איסלאם, משכנם של המאמינים.

אם זה אומר להחזיק את תושבי עזה סגורים בבית משוגעים פתוח, יהי כן. וכך, עזה הינה גן העדן בו שולטים חוקי השריעה. בה אין זה חוקי לבנות לרכב על אופניים, בו רצח לשמירת הכבוד הוא דבר לגיטימי, ובו חברי פת"ח חילוניים נטבחים על ידי החמאס. ואם כך נוהגים ועושים הפונדמנטליסטים האיסלמים לאחיהם, מה הם מכינים ליהודים, אותם מכנה הקוראן "חזירים וקופים".

מאה וחמישים "אמנים" הכריזו שהם מחרימים את ישראל. מה? 150? זה 140 יותר ממה שחשבתי שיש לנו. ישראל המסכנה ! מוחרמת על ידי "מורחים" אירים עליהם לא שמעה בכלל. אבל באופן מוזר למדי ה"אמנים" הללו אינם מגנים את הטוטאליטריות האיסלמו-נאצית של חמאס, או את הרייך הרביעי המתעורר של אירן.

לא. במקום זאת, הם מוטרדים באופן אובססיבי ממעשים רעים של מדינה דמוקרטית בגודל של מונסטר (Munster – פרובינציה אירלנדית בדרום- מערבה של המדינה) השוכנת ביבשת ערבית חסרת דמוקרטיה, בגודל של ארצות הברית של אמריקה.

זהו. לנסות ולהציג את טיעוניה של ישראל בפני העם האירי איננה עוד המעמסה חסרת התועלת של ציון עברוני. סע בשלום לביתך ויעזור האלהים למי שבא במקומך לתפקיד הכי גרוע אותו יכול לקבל על עצמו דיפלומט ישראלי.

הנחמה היחידה שיש לנו המקומיים מהטרגדיה המתמשכת הזו היא שבלעדיה היה הקומפוזיטור המודרני ריימונד דין שהוא גם מנהיג אגודת הסולידריות האירית- פלשתינאית, מחבר לנו הרבה יותר מה"מוסיקה" שלו.

תודה לך על כך ישראל, ושלום ציון.

השעון ,ההון והטבע

כל טיעוני הבזבוז האדיר שנגרם בגלל שהלילה מקדים אינם מרשימים במיוחד,יש לזה ריח קפיטליסטי של "מה יהיה אם לא נעשה מספיק כסף". אז תעשו פחות. העיקר הבריאות. זה די נלעג לשמוע שכמה בעלי הון יעשו דין לעצמם וינהלו בועה על פי שעון הקיץ.


בכל שנה כשמתחילים להריח את סיומו של הקיץ המעיק וכמו על פי רפלקס קולקטיבי,מתחילה התנפלות על שר הפנים התורן. הרשע התורן השתא הוא כמובן אלי ישי.
ישי שיושב על תקן הגרגמל הממשלתי שבמקרים שונים גם הרוויח את התואר ביושר,אינו שונה ולא אשם יותר מכל קודמיו – מאיר שטרית,רוני בר און,אופיר פינס,אברהם פורז
חיים רמון,נתן שירנסקי וכך אוכל למנות שדרת שרים מפוארת עד לאב הקדמון יצחק גרינבויים. לא כולם היו חרדים,אפילו לא כולם היו דתיים וגם לא כולם היו מסורתיים
והייתי מסתכן ואומר שרובם היו חילונים גמורים ואיש מהם לא ביטל את שעון החורף וגם לא דחה את הנחלתו "אחרי החגים".

ההתנפלות על אלי ישי אינה הוגנת. אני הייתי מרכז את האנרגיה האנטי ישית למניעת גרוש 400 הילדים,נושא ראוי שיש לו יסודות הומאניים,מוסריים ולכן יהודיים במובן הטוב של המילה.
מה אתם רוצים מאלי ישי בעניין שעון החורף. ראשית מדובר בפעולה מעוגנת בחוק. שנית זו פעולה שחופפת את חוקי הטבע. לפני המצאת השעון היה האדם הים תיכוני משכים בבוקר לקריאת התרנגול ולעוף הזה אין שעון כידוע. ואם התרנגול לא צלח במשימתו אז ההשכמה הייתה עם עלות השחר,גם השחר לא ספר את שעון הקיץ ולכן ההתאמה של השעון לשעות האור והחושך
היא מסונכרנת עם השעון הביולוגי והשעון הביולוגי שהוא מרכיב מרכזי בבריאות האדם,מותאם לעונות השנה ולא לשינוי זמן גחמניים. המעבר לשעון החורף מהווה תיקון לספירת זמן כפויה של האדם על הטבע. בדיוק כמו תיקוני לוחות שנים מעוברות וחודשים מעטי ומרובי ימים. שם איש אינו רוטן למה יש פתאום אדר א' או 28 ימים בפברואר.

כל טיעוני הבזבוז האדיר שנגרם בגלל שהלילה מקדים אינם משכנעים במיוחד,יש לזה ריח קפיטליסטי של "מה יהיה אם לא נעשה מספיק כסף". אז תעשו פחות. העיקר הבריאות.זה די נלעג לשמוע שכמה בעלי הון יעשו דין לעצמם וינהלו בועה על פי שעון הקיץ.ההצהרה הזאת רק מחזקת את דעתי לגבי המניעים האמיתיים של "לוחמי השעון".(גם על השמאל המזדעק מיותר להתייחס כי מניעיו שקופים-הזדמנות לכסח את ש"ס) אנחנו גם מתוכנתים לחיות כמו וורקוהוליקים,עובדים כאחוזי דיבוק מצאת החמה ועד צאת הנשמה. תרגיעו. באירופה חיים לפי שני השעונים ומתחילים את היום בתשע ,מסיימים בחמש ויוצאים לסוף שבוע לשלוש יממות. הם לא חיים רע כל כך. כשהייתי מתעורר בלונדון בשבע בבוקר(כמנהגי בארץ הצבי),ציפור לא צייצה,עוף לא פרח,שור לא געה ואופנים לא עפו.חשבתי שחייזרים שאבו את התושבים מהבתים. דממת מוות וכולם חורפים בכף.

כעת מנסים להעלות בצרפת את גיל הפרישה ל 62 והצרפתים עולים על בריקאדות. אנחנו משכנו את העבדות עד גיל 65 וביבי בהינף קולמוס העלה אותו ל 67.(אכזריות חסרת תקדים בכל קנה מידה), מישהו צייץ? מישהו מחה? מרבית הקשישים פלטו גרגור של שביעות רצון ,איזה יופי עוד שנתיים,העבודה היא חיינו נעשה עוד כמה ג'ובות וגם לא נשתעמם למוות.כי כמובן שאין חיים אחרי הפנסיה עאלק. ציפיתי ממפלגת הגמלאים הפתטית שיפעלו נגד האקט הדרקוני הזה,איפה. תן להם לנהל את העולם מחדר הטראומה.
והטיעון הבטיחותי – אנשים יחזרו לעבודה בחושך ובשל כך יהיו יותר תאונות דרכים. בולשיט. אותי מדאיגים יותר הילדים שיוצאים ללמוד בחושך ועולים להסעות של נהגים מנומנמים שספל הקפה שלהם מונח על לוח השעונים.

אז אל תהלכו עלי אימים ב"כפיה דתית",בקנוניות של ש"ס,בקריסה כלכלית וקטסטרופות,הסתיו מגיע סוף סוף,הקיץ הדביק והבלתי נסבל מתחיל לארוז,החגים באבם, מריחים את הגשם, לכו לישון מוקדם יותר והשכימו רעננים לעבודת הבורא.במקום לקטר ולהילחם בטבע – לכו לצידו. וגם באמ'שכם,הניחו לאלי ישי(בנושא הזה) הוא עדיין לא קובע זמנים לעונות השנה. חג שמח.

כשהשנאה והתסכול נפגשים

החירבוש העלוב הזה ב"וואללה" ועצם החרם של "בכירי התיאטרון" על אריאל בצרוף ההסברים המצפוניים והמוסרניים של חותמיו הם הביטוי המובהק למצבם הנפשי הקשה.


כדי להבין את המקור למיאוס שברבית הציבור חש כלפי השמאל הפנאטי, צריך לקרוא את ה"סאטירה" הגבלסית שפרסם אחד אריאל קיריל ב"וואלה תרבות".
היוהרה,הזחיחות,הזלזול בשונה והפלצנות שמהווים את המרכיבים העיקריים בעיסה הזאת שמתקראת "סמול" זועקת מכל שורה ומכל תמונה שביצירה הדוחה הזאת.

"עזבו אתכם מהבימה והקאמרי" כך משרבט הקיריל,"וואלה תרבות עשתה מנוי להיכל התרבות באריאל וחושפת עתה את ההצגות הראשונות שיועלו בו: מהסוחר מקלנסווה(שהכותב ממדינת תל אביב כנראה בטוח שקלנסווה נמצאת ב"שטחים"-א.נ.)ועד חצצית ושמה תשוקה". ולאחר הפתיחה השנונה והרווית ההומור הזאת פונה הקיריל ומפרט בגוף המאמר את הרפרטואר "הסאטירי" שהגה,גיבוב של סטריאוטיפים ימניים בלווי תמונות נלעגות שלא היו מביישות את "דר שטירמר" מתובלים בהמחזה פרימיטיבית שאמורה לשדר את המסר המרכזי של השמאל: מתנחלים כובשים,ערמומיים ופאשיסטים העושים כבשלהם במרחב הפלסטיני הכבוש. צריך לקרוא את הגיבוב העלוב הזה כדי להאמין שנכתב על ידי אדם כל שהו בעיתון ישראלי לגיטימי שיש לו מערכת ולעורכים יש שיקול דעת ואיזושהי אתיקה בסיסית שקושרת אותם למקצוע העיתונות.

אני מצרף קישור לדבר הזה כדי שיהיה ברור שהיה זה ולא חלמתי חלום: http://e.walla.co.il/?w=/221/1731099

כשאתה מנסה להבין מה עומד מאחורי המעשה המביש הזה קשה להימנע מהמסקנה כי מדובר בתערובת נפיצה של שנאה ותסכול. שנאה למי שלא חושב כמוהם ותסכול על כך שיכולת השכנוע וההשפעה של המחנה שלהם התפוגגה.
החירבוש העלוב הזה ב"וואללה" ועצם החרם של "בכירי התיאטרון" על אריאל בצרוף ההסברים המצפוניים והמוסרניים של חותמיו הם הביטוי המובהק למצבם הנפשי הקשה של הוגיו ויוצריו.הדברים לא מסתדרים לפי השקפת עולמם ואותם זה מטריף.

כשאיתמר בן גביר וח"כ בן ארי הפגינו בקאמרי(וכגלוי נאות אני רחוק מלהימנות על חסידיהם)הפגנה לגיטימית לחלוטין שנשענת על כל מרכיבי האידיאולוגיה השמאלנית בהקשר לחופש הביטוי והזכות להפגין, הגיבו אבירי חופש ההחרמה בהיסטריה מוחלטת שבשיאה שתי סטירות שהשחקן שלמה וישינסקי שרואיין בערוץ-2,הבטיח לחלוק להם ב"בפעם הבאה". כלומר ההחרמה שהניבה הפגנת נגד מועברת כעת על ידי השמאל לתחום האלימות הפיזית. אז מה יהיה אם כך השלב הבא? (אני רוצה להאמין שוישינסקי,אותו אני מעריך ביותר כאדם ושחקן ושותף לכאבו הקשה מנשוא,אמר את הדברים תוך סערת רגשות).

אם נשים לב למה שקורה בזירה הזאת נראה רצף של פעולות שמתחילות בהחרמה,ממשיכות בסתימת פיות ובפרופגנדה ומסתיימות באיום לאלימות פיזי. האם לרצף פעולות כזה יש הגדרה פשוטה? אולי פאשיזם? והפאשיזם הזה הוא מבית היוצר של מחנה מנכסי השלום.איזה אבסורד מפואר. וכאן נגלה פרצופם האמיתי של היונים הצחורות האלה. לא שמישהו מופתע מכך במיוחד אך עדיין עלוב.עלוב,עצוב ובעיקר מאכזב.