יום רביעי, 28 באפריל 2010

פיקוח נפש - בהחלט דוחה דמוקרטיה

ישראל מפקירה את עצמה למתקפה מרושעת של שונאיה מאימת הקדושה של הדמוקרטיה הגיע הזמן ל"פיקוח נפש דוחה דמוקרטיה"
*
ישראל מצויה בימים אלה תחת המתקפה הקשה ביותר שידעה מיום היווסדה. מתקפה שנועדה לחסלה בשני שלבים. בשלב הראשון - לערער את הלגיטימציה שלה כמדינה, ובשלב השני - למוטטה צבאית כשהשלב הראשון יניח את התשתית המוסרית ויספק את ההצדקה לשלב השני הסופי.ישראל עומדת מול אויב מתוחכם וממוקד במטרתו. אויב שהוא גם שונא. אויב שמובל על-ידי גיס חמישי, גוש של 'סמולנים' קיצוניים אנטישמים ומוסלמים. בניגוד לגיס חמישי מובהק המוטמע במדינת היעד ופועל בשעת כושר – הגיס החמישי הזה משמש כקטליזטור המלבה את השנאה כלפינו באמצעות מסע עלילות דם, שקרים ועיוות מוחלט של המציאות. פעילותה של הקרן לישראל חדשה, במסווה של ארגון הומניטארי, נחשפה בתקשורת במאמרים של עיתונאים מובילים. הוברר כי הקרן תומכת בכל גוף המחרים את ישראל או פועל לעצור את מנהיגיה בעוון פשעי מלחמה. פעילותו של ארגון בצלם על מרכיביו השונים מהווה הסתה טהורה, שבשיאה עלילות מסמרות שיער של שחיטה ואכזריות נאצית, המיוחסות על-ידי הארגון לחיילי צה"ל. קיימים גם גופים אחרים מהפינה השמאלית של הקשת הפוליטית הגורמים לישראל נזק בלתי הפיך המוביל לקריסתה. ה"עובדות" שעל בסיסן נכתב כתב הפלסתר של גולדסטון סופקו רובן ככולן על-ידי גיס חמישי זה. אם אין בפעילותם של גופים אלו מן הבגידה, אני חושב שאפשר לבטל את המילה הזאת ולמחוק אותה מהמילון.מול השנאה, הבוגדנות והרשע שניתזים אלינו מפיותיהם המעוותים של "מפגינים" שטופי מוח בארץ ובחו"ל, ניצבת ישראל עקודה בעקרונות שכפתה על עצמה. "חופש הדיבור", "חופש העיתונות", "הזכות להפגין", "המידתיות" ועוד ערכים נעלים בפני עצמם, המשמשים את שונאינו במתקפה חסרת העכבות לחיסול מדינת היהודים.

לשים קץ להפקרות
כוחות הביטחון סורסו בבג"צים ומתנהלים כמו פרימדונה על מצע ביצים, ולא ככוח נחוש שאמור לסכל איום ולהרתיע את הפורעים מכוונות הזדון שלהם.במצב שבו הדמוקרטיה ההומאנית מחצר האדמו"ר ברק הפכה למנגנון השמדה עצמית, ישראל - החפצה מן הסתם בחיים - חייבת לרסן במקצת את העשתורת הזאת. קדושת החיים צריכה לדחות עקרונות דמוקרטיים בדיוק כפי שהסיקו חכמינו על עיקרון פיקוח הנפש שדוחה שבת. השבת, מאז שניתנה תורה לישראל, הייתה קדושה לעם לא פחות מהדמוקרטיה.מסופר בספר חשמונאים א' [ב', כ"ט-ל"ז] על קבוצה של אנשים שברחו למערות לאחר שהכריז מתתיהו על המרד במודיעים. בהמשך גילו אותם היוונים והציעו להם לקיים את גזירת המלך, להתייוון או למות בחרב. האנשים לא הסכימו לצאת וכיוון שזה היה בשבת הם אפילו לא התגוננו - והיוונים הרגו שם כאלף איש ללא קרב. כשמתתיהו ורעיו שמעו על כך, החליטו לשקול מחדש את הציווי המוחלט של שמירת השבת וקיבלו החלטה שיגנו על עצמם בכל מחיר, בכל יום ובכל מצב. כאן וכך למעשה נקבע עיקרון "פיקוח נפש דוחה שבת".ישראל מצויה כיום במצב דומה. היא יושבת ומפקירה את עצמה למתקפה מרושעת של שונאיה מאימת הקדושה של הדמוקרטיה. כעת הגיע הזמן ל"פיקוח נפש דוחה דמוקרטיה" וצריך להפעיל יד חזקה באמצעות תשתית חקיקה קיימת (הסתה, בגידה, סיוע לאויב וכולי) ושימוש בתקנות חירום נגד כל מי שפועל נגד המדינה, כי המצב הוא מצב חירום והגיע הזמן להתעורר ולהוציא את הראש מהחול. אפשר לשמר משטר דמוקרטי, אך משטר דמוקרטי שפוי ומתגונן - ולא פנאטי והרסני כפי שהוא היום.וכשיניחו לנו לנפשנו ונוכל לשבת לבטח במדינה הזו, לחיות את חיינו על-פי מורשתנו ותרבותנו, נחזיר את הגברת הכבודה על כל מרכיביה ונספחיה למקומה הראוי כדי שנמשיך להתנהל על-פי עקרונותיה הראויים. עד אז, שיקראו לי פשיסט עד שיכחילו פניהם, כי מוטב להיות "פשיסט" חי מדמוקרט אדוק ומת.
פורסם ב NEWS-1 27.4.10

יום שישי, 23 באפריל 2010

בשביל מה הם צריכים את זה?

אני לא מכיר את הסדנא שמייצרת יועצי תדמית אך אם נקיש מהתנהגותם של מקבלי היעוץ נוכל להסיק כי במרכז תוכנית הלימודים יש הנחת מוצא מאד פשוטה שגורסת כי העם הוא מטומטם ועם מטומטם יש לנהוג כפי שנוהגים עם מטומטם.
*

בתוך מכלול אירועי יום העצמאות זכינו גם לחזות בגדולי האומה גועים במרץ שירי מולדת לשמחת בני משפחותיהם ולתפארת מדינת ישראל. קשה לומר שעשו זאת בחדווה רבה. הנשיא פרס(או יצפן) הקריא מונוטונית בקול הבריטון שלו פסוקים נבחרים מהשיר אנשים טובים באמצע הדרך,שר הביטחון עבר ליד(ליד) שיר המרדף,הרמטכ"ל נראה כאילו נפל בשבי,הסתגל והחליט גם ליהנות מזה וראש הממשלה התאמץ לא מעט כדי שנצליח לזהות את העובדה שהוא בעצם שר ולא מסביר לאובמה שהשמש זורחת מהמערב. עוד מישהו ששכחתי?

והשאלה הפולנית הבלתי נמנעת שעלתה בראשי היא בשביל מה הם צריכים את זה. אז זהו שהם לא צריכים את זה. גם אין להם סיבה טובה אחת לשבת ביחד ולייצר צלילים שמתיימרים להיות שירה. הם לא פחות מאיתנו יודעים שאין סיבות רבות לשיר ואם כבר צריך לשיר אז עדיף שישירו אלו שיודעים לשיר ושרים לפרנסתם. אז מי בעצם אחראי לחיזיון המיותר והמביך הזה? היועצים כמובן.

אני לא מכיר את הסדנא שמייצרת יועצי תדמית אך אם נקיש מהתנהגותם של מקבלי היעוץ נוכל להסיק כי במרכז תוכנית הלימודים יש הנחת מוצא מאד פשוטה שגורסת כי העם הוא מטומטם ועם מטומטם יש לנהוג כפי שנוהגים עם מטומטם. תעשה לו פרצוף עצוב הוא יבכה,תעשה לו פרצוף שמח הוא יצחק וזוהי לדעת היועצים הנוסחה המנצחת. כך חושבים להם היועצים למרות שהמציאות טופחת להם ולמושאי ייעוצם פעם אחר פעם פרצוף וזאת מסיבה פשוטה שבניגוד לתזה שלהם העם לא מטומטם. לא שמדובר בגאונים גדולים אבל למרבית האנשים יש שכל ישר וחושים בריאים ולצערנו בד"כ גם יותר מאלו שמנהיגים אותם ומאלו שמייעצים להם,והם לא קונים את כל הטריקים והשטיקים והזכוכיות הצבעוניות שמיועדות לילידים.העובדה הזו משתקפת בתוצאות הבחירות,משתקפת במשאלי דעת הקהל אך לא מופנמת על ידי אלו שאמורים להפנים.

המנהיגים ממשיכים להשתטות כמנהגם והיועצים ממשיכים להרוויח את שכרם במטבע קשה. ואולי כאן בעצם באה לביטוי חוכמתם הנסתרת של היועצים שיודעים בוודאות מי המטומטם האמיתי אך קשרו קשר של שתיקה מטעמים ברורים ומובנים.

ודי לחכימה ברמיזה.

פורסם ב NEWS1 23.4.2010

יום ראשון, 18 באפריל 2010

הדילמה הימנית אירופאית של ישראל

במושגים של שחור לבן תנועות הימין הקיצוני מצויות בתחום השחור אך העולם כידוע אינו כזה.העולם צבעוני ולכן יש לראות בתנועות הימין גם את הפן המועיל לישראל. מועיל אמנם לטווח הקצר אך הטווח הקצר הוא משמעותי ביותר ויקבע את מצבה וגורלה של ישראל.


*
וכאילו חסרים אנו בדילמות יום יומיות וקיומיות התווספה לנו דילמה חדשה-ישנה בדמות תנועות ימין לאומניות באירופה. לישראל כמדינת היהודים רתיעה אינסטינקטיבית מלהזדהות עם כל רעיון או פעולה של ארגון כזה. הרתיעה מובנת ושורשיה באנטישמיות המרושעת מבית היוצר של תנועות מסוג זה ובתוצאותיה המזוויעות של האנטישמיות מאז חורבן הבית השני.

התגובה הישראלית-יהודית להתבססותו של הימין הקיצוני באירופה,המתבטאת בגינוי ודאגה,נתפסת כהגיונית ובלתי נמנעת. יחד עם זאת אנו מחוייבים לבחון את המפה האירופית ואת השלכותיה כלפינו ביתר שימת לב בדגש לאינטרסים של ישראל ושל היהודים.

רובן המכריע של תנועות אלו מתגבש סביב יעד ההתנגדות לזרים,"שנאת זרים" במינוח המקובל במדינות החופשיות. "הזרות" לה מתנגדות תנועות אלו באה לביטוי במהגרים ממדינות לאום שונות,מרביתם מהעולם השלישי שברובו מורכם מבני הדת האיסלמית.

שנאת הזרים היא תוצאה של התנגשות תרבויות ותופעות משנה שבחלקן נובעות מדעה קדומה אך בחלקן האחר מהוות בעיה אמיתית ולפעמים מהותית למדינות קולטות ההגירה.

מעבר לטיעוני הסרק על גזילת מקומות עבודה אנו עדים לתהליך שצובר תאוצה,תהליך של איסלמיזציה הדרגתית של אירופה.
התוצאה והמשמעות של הליך זה והשפעתו על ישראל חדה וברורה. אירופה שמאבדת את צביונה המקורי,נגררת לעמדות אנטי ישראליות שבאות לידי ביטוי הולך וגובר. ככל שכמות המהגרים האיסלמיים גדלה כך גדילה השפעת על מקבלי ההחלטות במדינה אירופית גזו או אחרת. אירופה כבלה עצמה בערכים הומאניים ודמוקרטיים ואינה מצליחה לנהל את תופעת ההגירה האיסלמית באופן מבוקר. גם כשהמגמה ומשמעותה ברורה למנהיגות אירופה – קצרה ידם מלווסת את הבעיה שמסלימה מול עינהם המודאגות של מרבית האירופאים.

ישראל מוצאת עצמה מול גלי שנאה גואה הנובעת בעיקר מאותם מהגרים אסלאמיים באירופה. פעילותם של גורמים אלו סוחפת אחריהם את תנועות השמאל הרדיקלי ומשפיעה בהיכרך על היחס והמדיניות של אירופה לישראל.
כנגד הסלמה זו ישראל, במצבה הנוכחי חסרת אונים. ההסברה מקרטעת,ההנהגה מתנהלת כצוות כבוי אש ולא כמנהיגות שמובילה ליעדים ברורים ומוסכמים.

הגורם היחיד ששם על השולחן ומנסה להתמודד עם בעיית האיסלמיזציה של אירופה הן תנועות הימין הלאומניות שעל העיקריות שבהן נמנה את חזית הלאומית(FN) בהנהגת ז'ן-מרי לה פן, את המפלגה הרבופליקנית(NPD) ואת מפלגת האיחוד(DVU) בגרמניה, את המפלגה הלאומנית((Vlaams Block,בבלגיה,את מפלגות החופש,מפלגת הדמוקרטים ו"הליגה של טסינו" בשוויץ, את הברית הלאומית בהנהגת ג'אנפרנקו פיני ואת הליגה הצפונית בראשות אומברטו בוסי שניהם מאיטליה ואת מפלגת החירות האוסטרית שבראשה עמד ירג היידר המנוח.

תוצאות הבחירות בהונגריה אינן מאפשרות יותר להתעלם מהמגמה הנגדית של עלית הימין הקיצוני.
על פי תוצאות הבחירות שנערכו ב 11.4.10 זכתה מפלגת הימין-מרכז "פידס" בניצחון מוחץ והשיגה רוב של 206 מושבים מתוך 386 בפרלמנט בסיבוב הראשון, ובכך הדיחו את הסוציאליסטים ששלטו שמונה שנים. הישג נרשם גם למפלגת הימין הקיצוני "יוביק" שנכנסת לראשונה לפרלמנט עם 26 מושבים.

בס"ה התגבשה באירופה חבורה מבהילה מעוררת סלידה, המתובלת בסממנים פאשיסטיים אך קשה להתעלם מהיבט אחר, שחבורה זו מהווה את המחסום אחרון להשתלטות האיסלם על אירופה.
האנשים האלה מייצגים במובן מסוים את האזרח האירופאי הממוצע שרואה בעיניים כלות איך מדינתו ותרבותו משתנים באופן מבהיל וזהותם כסקנדינבים,בריטים,הולנדים או בלגים הולכת ומתערערת.
אזרחים אלו הם הגורם הישיר והבלעדי לעלייתו של הימין הקיצוני כי מטבע הדברים הקצנה לכוון מסויים גורמת להקצנת נגד.

ישראל אם כך בדילמה. לגנות או להיעזר בימין קיצוני ובד"כ פאשיסטי.לשבור או לא לשבור את הטאבו.

במושגים של שחור לבן תנועות הימין הקיצוני מצויות בתחום השחור אך העולם כידוע אינו כזה.העולם צבעוני ולכן יש לראות בתנועות הימין גם את הפן המועיל לישראל. מועיל אמנם לטווח הקצר אך הטווח הקצר הוא משמעותי ביותר ויקבע את מצבה וגורלה של ישראל.

במקרה הזה האויבים של אויבי אינם בדיוק ידידי אך יש לפחות אינטרס אחד משותף ובמצבנו העגום אין לנו את המותרות להתעלם מכך.
צריך אם כך למתן את הביקורת(עם כל הסלידה שבדבר)על התופעה ולחשוב באופן מפוקח איך אנחנו מנתבים את התחזקות הימין האירופי לבלימת האיום הגדול יותר שנובע מהאיסלמיזציה של יבשת זו.


פורסם ב NEWS1 18.4.2010

יום שישי, 9 באפריל 2010

העובדות הפשוטות שבבסיס פרשת בלאו-קם

אידיאולוגיה כזאת מהווה סיכון כשהיא טוטאלית ושמה עצמה מעל לביטחון המדינה ואזרחיה. את כוהני וסוגדי האידיאולוגיה הזאת יש לאתר ולהרחיק מכל תפקיד רגיש בצבא ובמערכת הביטחון. זה לא פאשיזם. זו דמוקרטיה מתגוננת ויש לה מפני מה ומי להתגונן.
*
פרשת הגברת קם,ענת קם, שגנבה מסמכים מסווגים מהצבא ומסרה אותם לעיתונאי "הארץ" מושתתת על עובדות.עובדה שהגברת הצעירה בהיותה חיילת בצה"ל גנבה חומר מסווג. עובדה שהגברת קם העבירה את החומר לגורם לא מורשה,במקרה שלנו עיתונאי "הארץ".מדובר בעבירה על החוק,על פקודות הצבא ופגיעה בביטחון המדינה. למעשים כאלה מגיבים באופן חמור ודומה בכל ארצות העולם. לצורך הדיון בנושא הזה אפשר לחלק את ארצות העולם לשני חלקים גדולים ועוד חלק קטן וכמעט מיקרוסקופי. את המדינות שבחלק הראשון אפשר לכנות בהכללה "העולם השני",(לא השלישי,כי עליהן מיותר לדבר בהקשר לנושא), מדינות שברובן הרכיבו את "הגוש הקומוניסטי" ושם במקרה כזה מעמידים את הנפשות הפועלות מול כיתת יורים.

החלק השני מתקרא "מדינות מתוקנות" שברובן דמוקרטיות מערביות(אבות הדמוקרטיה וההומניזם) והן במקרה כזה משיתים עונשי מאסר כבדים,(מ 20 שנה ומעלה ועד כסא חשמלי או מאסר עולם ללא אפשרות ערעור או שחרור בארה"ב למשל,פולרד למשל).ויש מדינה קטנטנה והזויה,שקועה במדמנה מבעבעת של אידיאולוגיות אוטופיות שמייצרים כל מיני חכמולוגים ו"נאורים" בעיני עצמם, ובמדינה זו מתייחסים למקרה כזה באופן אחר ומיוחד. את הגברת הושיבו במעצר בית. אמא שלה מספרת בטלוויזיה שהיא ילדה מאד טובה. העיתון שלה צווח שהיא שעיר לעזאזל והעורך דין שלה מצהיר שצריך לרתק אותה לשבועיים וזהו. השב"כ של המדינה המוזרה הזאת עושה הסכמים עם עיתונאים שעובדים עליו, ובעיני השמאל היא לפחות ז'יאן דארק. משלל האמרות שאפשר להגדיר את התנהלותה של המדינה הזאת, המתאימה ביותר היא " היה זה מאד מצחיק אם זה לא היה כל כך עצוב".

ולעצם העניין. החיילת קם ביצעה עבירה ביטחונית חמורה. עליה להיעצר עד תום ההליכים ולהישפט על פגיעה בביטחון המדינה והפרת אמונים.נקודה.

העיתונאי של עיתון הארץ ,אורי בלאו הוא גם אזרח מדינת ישראל. העיתונאי מחזיק חומר צבאי רגיש ומסווג שאינו מאובטח ובניגוד לחוק ולפיכך (ולכאורה) בלאו הינו עבריין שצריך לעמוד לדין. גם עורך הארץ הוא אזרח במדינת ישאל ולא במדינת שוקן ולכן הגבוי ההרואי שהוא נותן לבלאו אינו קביל.

אזרחים נאמנים של מדינה אמורים במקרה כזה להתייצב במטכ"ל ולמסור לאחראים את כל החומר הצבאי שברשותם עד לאחרון המיילים. אין זה משנה מה תצורת הרשומות שברשותם אם הן פיזיות או ווירטואליות. אזרח נאמן אינו מסכן את המדינה שלו ואינו מנהל מסחרה מתחכמת בנוסח אין לכם מושג מה אני מחזיק אז למה שאנדב.זה בלתי נסבל.

והצבא. הצבא חייב בבדק בית יסודי.במיוחד בכל הקשור לגיוס וסינון ביטחוני של הגורם האנושי. אין זו הפעם הראשונה שחיילים ואזרחים הוצבו היכן שהוצבו ופגעו בביטחון המידע.

יש כנראה בעיה קשה יותר עם הגורם האנושי,מאשר עם הגורם הטכני. החיילים נבדקים ביטחונית ומקבלים סיווג ביטחוני. בדיקות הביטחון אמורות להציף סיכונים ולמנוע מאלו שאותרו כסיכון פוטנציאלי את הסיווג המבוקש ואת הנגישות לתחומים רגישים. צריך כנראה לרענן את הגדרת אותם הסיכונים ולהפסיק להצהיר בצדקנות כי נטייה פוליטית/אידיאולוגית אינה מהווה עילה לפסילת המועמד. ישנם אידיאולוגיות שמהוות סיכון.אידיאולוגיה שמקדשת למשל את זכויות הפרט ואת חופש הביטוי ואת הזכות הקדושה והבלתי ניתנת לערעור של הציבור לדעת מהווה סיכון. אידיאולוגיה כזאת מהווה סיכון כשהיא טוטאלית ושמה עצמה מעל לחוק ומעל לביטחון המדינה ואזרחיה. את כוהני וסוגדי האידיאולוגיה הזאת יש לאתר ולהרחיק מכל תפקיד רגיש בצבא ובמערכת הביטחון. זה לא פאשיזם. זו דמוקרטיה מתגוננת ויש לה מפני מה ומי להתגונן.

ולבסוף לחברים שמנהלים את האירוע הזה במערכת הביטחון ובמערכת המשפט. נבחרתם/מוניתם על ידי אזרחי המדינה לפעול כדי להגן עליה מפני כל מי שמנסה לפגוע בה אז תשתמשו בשכל הישר ובכלים שניתנו לכם.מצפים מכם שתפעלו במסגרת החוק ועל פי הסמכויות שקבלתם,גם כשחרב הבג"צ מתנפנפת מעל לראשכם. כל טיפול רופס מזמין את הפיגוע האידיאולוגי הבא. הגיס החמישי על שלוחותיו השונות ניזון מהרפיסות הזאת.


פורסם ב NEWS1 10.4.2010

יום שבת, 3 באפריל 2010

רבותי ההיסטוריה חוזרת?

צ'אווס,נשיא וונצואלה, רואה את המודל הקובני למול עיניו.רוסיה מאחוריו ונשיא ארה"ב צעיר ובלתי מנוסה לפניו. הסיטואציה דומה,(אם כי פחות דרמטית בשל חוסר מרכיב המיידיות שהיה במשבר עם קובה),האינטרסים זהים והדמויות שפועלות בתסריט אינן שונות במהות. כעת תעמוד למבחן המנהיגות של ברק אובמה.

*

לכאורה הסתיים עידן המלחמה הקרה,למעשה אותם האינטרסים מפעפעים מתחת לפני השטח.

השבוע ביקר ראש ממשלתה של רוסיה,וולדימיר פוטין בוונצואלה. במהלך הביקור חתמו פוטין ונשיא וונצואלה צ'אווס על שורה של הסכמים ובתוכם הסכם לפיתוח תחנת כוח גרעינית.
הסכם נוסף נחתם עבור זכויות לחפירות נפט ובמסגרתו העביר פוטין לצ'אווס מקדמה של מיליוני דולרים.

וונצואלה השוכנת לחופו הדרומי של הים הקריבי וחולשת על תעלת פנמה,הפכה עוינת לארצות הברית עם בחירתו של הוגו צ'אווס לנשיאות ארצו בסוף 1998.

צ'אווס נקט בקו אנטי אמריקאי וניהל תעמולה בוטה נגד ארה"ב.צ'וואס הצהיר שארה"ב מתכוונת לתקוף את וונצואלה במגמה להשתלט על שדות הנפט שלה.
במקביל אימץ צ'אווס בחום את כל אויבי ארה"ב,כמו סאדם חוסיין ואחמדינג'אד,צ'אווס מיודד אישית עם פידל קסטרו נשיא קובה ומקיים קשרים חמים עם צפון קוריאה.

הנשיאים ג'ורג' בוש וברק אובמה מצאו עצמם מול שכן עוין,פרובוקטיבי שמטבע הדברים נמשך ליריבה האסטרטגית שלה – רוסיה.
רוסיה כדרכה,אינה מהססת לנצל את ההזדמנות והחלה לפרוש את חסותה על שלטונו של הסורר הדרום אמריקאי. ההסכם הגרעיני יאפשר לרוסים לתקוע יתד עמוקה בוונצואלה. ניתן להעריך כי תהיה זו יתד ראשונה שבעקבותיה תתבסס רוסיה בתחומים צבאיים וכלכליים של המדינה ובמוקדם או במאוחר יפתח צ'אווס תלות מוחלטת ברוסים.

המצב שיתהווה יפגע באינטרסים של ארה"ב ,יסכן את ביטחונה ואת כלכלתה. ארה"ב לא תוכל להרשות לעצמה להתעלם מהאיום שמתהווה מול חופיה.

בפני מצב דומה ניצב הנשיא ג'והן פ.קנדי בשנת 1962,מצב שנרשם בהיסטוריה כ"משבר הטילים".

ההליך שהוביל למשבר החל במרידה שפרצה בקובה בשנת 1959 ,במהלכה הודח הרודן בטיסטה על ידי פידל קסטרו. נשיא ארה"ב דאז דוויט אייזנהאוור מיהר להכיר בשלטונו של קסטרו אך מצא את עצמו מול אידיאולוג קומוניסטי שהחל מתקרב לברית המועצות. האחרונה החלה להתבסס בקובה,לצייד ולאמן את צבאה ולהדק את טבעת השליטה על קסטרו וממשלו. ג'והן קנדי שנבחר לנשיאות ב 1961 וירש מאייזנהאוור את הבעיה המתהוות ,ניסה להפיל את קסטרו באמצעות מהלך צבאי שנודע כ"פלישה למפרץ החזירים". המהלך התבסס על נחיתה ימית של כוחות המורכבים מגולים קובניים בסיוע ה CIA. המהלך סוכל בקלות על ידי צבא קובה והמשבר עימה החריף.

באוגוסט 1962 דווח ה CIA לממשל על הגעת יועצים רבים לקובה וקיבל אישור להפעיל מעל קובה מטוסי ריגול מסוג U2. עד מהרה גילו המטוסים בסיסי מבצעיים לשיגור טילים ובסיסים נוספים בשלבים שונים של הכנה. המשמעות האסטרטגית של האיום הזה הייתה קשה. מדובר בבסיסים לשיגור טילים בליסטיים בעלי טווח של קרוב ל 2,000 ק"מ,יכולת כסוי של דרום מזרח ארה"ב עד לוושינגטון הבירה בצפון.
לטילים אלו יכולת נשיאת ראש נפץ גרעיני. המשמעות הייתה ברורה,איום מיידי ובלתי נסבל על אמריקה.

מכאן והלך התפתח משחק פוקר גורלי שהעמיד את הגלובוס בפני סכנה של מלחמה גרעינית גלובלית.
ארה"ב הטילה מצור ימי על קובה וברה"מ הודיעה כי תתעלם מהמצור ושגרה ספינות טעונות בטילים לעבור קובה. במישור הדיפלומטי,במקביל דרש כרושצ'וב,נשיאה של ברית המועצות בתמורה להסגת הספינות ולפרוק הבסיסים בקובה את פרוקם של טילי נאט"ו בטורקיה וכן התחייבות ארה"ב שלא לתקוף את קובה ולהסכין למעשה עם התבססותה של ברה"מ שם.

עם קבלת התנאים הרוסיים תם למעשה המשבר שבסיומו סולקו הטילים אך משטרו של קסטרו ממשיך להתקיים עד עצם היום הזה.
צ'אווס רואה את המודל הקובני למול עיניו.רוסיה מאחוריו ונשיא ארה"ב צעיר ובלתי מנוסה לפניו. הסיטואציה דומה,(אם כי פחות דרמטית לטווח הקצר,בשל חוסר מרכיב המיידיות שהיה במשבר עם קובה),האינטרסים זהים והדמויות שפועלות בתסריט אינן שונות במהות. כעת תעמוד למבחן המנהיגות של ברק אובמה.

ארה"ב עסוקה בכבוי שרפות באסיה ובמזרח התיכון אך תאלץ במוקדם או במאוחר להתפנות למשבר שמתפתח בחצרה האחורית. כך או אחרת – יהיה מעניין.



פורסם בNES1 ב 4.4.10