האדם שמגדיר את "הכיבוש" הישראלי כלא מוסרי ומשחית, את השליטה על עם אחר, כהגדרתו, כלא מוסרית – רואה את "כל האמצעים והדרכים" בהם נקטו הנאצים כמוסריים ביותר.
ובכן אמני ישראל ואנשי הרוח(לפחות בחלקם) אינם מותרים. כתב ההחרמות חלק ב' נחתם והוצא לאור בימים חמים אלו. על החתום חברי האגף המוכר בקרב אנשי הרוח,חלקם קרובים להגדרה הזאת וחלקם נכסו לעצמם את התואר המכובד. והנה הקטע העיקרי מהיצירה:
"הקמתה של אריאל נועדה למטרה אחת ויחידה: למנוע מהפלסטינים את האפשרות להקים מדינה עצמאית, ובכך למנוע מאיתנו, אזרחי ישראל, את הסיכוי לחיות אי פעם בשלום באזור הזה", מוסיפים החותמים. "אריאל אינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל ועל כן חוזה המחייב שחקן להופיע בכל חלקי ישראל אינו כולל, מבחינה משפטית, התחייבות להופיע באריאל. אי אפשר לחייב אתכם להופיע שם!". כך נקבע בכתב החרמות-2.
מה התחדש מיום הפצתו של המסמך הטיראני הראשון? לא הרבה חוץ מהעובדה שרגע האמת מגיע,היכל התרבות באריאל על סף פתיחה וכל הדבוקה הזאת צריכה להחליט מי להם ומי לשונאיהם. הגרעין הקשה שבמרכזו יהושע סובול ואיתו קבוצת שחקני הקאמרי יחרימו. גם דויד גרוסמן קיבל החלטה לאחר שהתלבט הרבה.הוא במחרימים. השאר יאלצו להחליט אם הם הולכים עם האמת שלהם או שיקבלו את דין התנועה.
את דעתי על מהלך ההחרמה ועל יוזמיו הבעתי במאמר "השכר והעונש של "בכירי התיאטרון" המחרימים" שפורסם ב NEWS1 ביום 29.8.10(קישור) ואין סיבה לחזור על כך אבל יש משהו נוסף שצריך לציין משהו הקשור למניע. מה גורם לאותו מוסר סלקטיבי לראות באריאל שטח כבוש,מקום לא חוקי וסמל של ההגדרה החביבה עליהם "אפרטהייד" ובו בזמן לנכס באהבה את יפו העתיקה,שייח- מוניס ועין הוד(למשל). כדי להבין את אבסורד הזה צריך ללכת לגורו.הגורו שלהם. ומי הוא אם לא הפרופסור ישעיהו לייבוביץ'.
לייבוביץ(ז"ל)',אלוהי הסמול,איש חריף,דעתן ונרגן,שרשם בטאבו על שמו את האמת הצרופה,המוסר וגם את המילה האחרונה היה ונשאר דמות שנויה במחלוקת בחייו ובמותו. ולמה נזכרתי ביהודי הקשיש והסוער הזה בהקשר למעריציו המחרימים? כי בדיוק אתמול,במוסף לשבת מתאריך 5.11.2010 של ידיעות אחרונות,פרסם אורי משגב כתבה מעניינת שחושפת לראשונה מכתבים ופתקים שרשם הפרופסור עבור כל מיני פונים,חלקם פנו בשפל רוח והעתרת מילות הערצה,חלקם בדחילו ורחימו וחלקם בטרוניה כזו או אחרת. לייבוביץ' סנט,חרץ,נזף ובייש כהרגלו אך גם גילה תכונה נאה של הכנסת אורחים כשהזמין חלק מהפונים אליו להתארח בביתו ולהיחשף לחוכמתו תוך לגימת קפה.
המכתב שאליו רציתי להתייחס מופנה לא"ש שלום ונכתב בי"ג באב תשנ"ב.המכתב מתייחס לפרשנות שהפרופסור לייבוביץ' מעניק למושג "מוסר":
"מה שהערת בעניין "מוסר"כותב לייבוביץ' לשלום "הוא טעות חמורה. אולם,מכיוון שלא אוכל להאריך כאן כראוי בנושא הגדול הזה,אני מוכרח להסתפק בהערה בלבד: אדולף היטלר היה אישיות מוסרית מובהקת(קראתם נכון – א.נ.)שהרי בעמקי נפשו הכיר בערך עליון את שלטון הגזע הגרמני בעולם וכחובה מוסרית עליונה את השלטתו על העולם בכל האמצעים והדרכים,והוא חי ופעל ומת בהתאם להכרעתו הערכית הזאת. והוא הדין" ממשיך לייבוביץ' בזוועה "באדולף אייכמן,שחובת המשמעת לפקודות הממונים עליו הייתה לו כקצין החובה המוסרית העליונה".
אתם הבנתם את זה? האדם שמגדיר את "הכיבוש" הישראלי כלא מוסרי ומשחית, את השליטה על עם אחר כהגדרתו כלא מוסרית – רואה את "כל האמצעים והדרכים" בהם נקטו הנאצים כמוסריים. נאצי שפועל על פי ערכיו הוא מוסרי וישראלי-ציוני שפועל על פי ערכיו – אינו מוסרי.כך קבע הפרופסור ישעיהו לייבוביץ' וזה האיש שהגדיר את חיילי צה"ל כ"יודו-נאצים" וזה גם הגורו שלאורו צמחו דורות של שמאלנים וסמולנים על מה אם כך יש להתפלא שהמנוע שדוחף את הסובוליזם,חרמותיו ותומכיו מוזן באותו דלק של מוסר כפול ומעוות, תזקיק מבית מדרשו של הפרופסור לייבוביץ'.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה