הערות על פרסום עיקרי דוח האלוף איילנד

בהנחה שהכשלים והמחדלים לא נבעו מכוח עליון לא ניתן יהיה לחמוק מהשאלה שאם כך מי האחראי ומה עושים איתו. לחלקה הראשון של השאלה התשובה אינה מורכבת.

הנה הסתיימה עבודתה של וועדת הבדיקה לאירועי המשט הטורקי בראשות האלוף איילנד ודוח הבדיקה הוגש לרמטכ"ל. בדיוק כפי שהובהר ופורסם בתקשורת הדוח אינו כולל "מסקנות אישיות". צריך ולקרוא את הדוח וגם להקיש מהנאמר בין השורות. הוועדה לא מצאה "התרשלויות" ולא מחדלים. עיקר הממצאים נופלים בתחום שהוגדר ע"י וועדת איילנד "שגיאות",ואלו השגיאות העיקריות,שהן:

• לא הוכנה תוכנית ל"מצב קיצוני",כלומר לא נלקחה בחשבון אפשרות של עימות אלים.

• כשל מודיעיני – היעדר מידע על פעילי EHH ,ארגון איסלמי קיצוני,כוונותיו וחימושו.

• לא הובאו בחשבון התפתחויות "שהיו בחודשים האחרונים" כמו הקשר בין הארגון האיסלמי הקיצוני EHH לבין טורקיה בהקשר למשט "הסיוע", כלומר לא היה מודיעין כזה או שהיה אבל התעלמו ממשמעויותיו.

• גם לאחר שהיה ברור למפקדי המבצע כי התרחיש חורג בחומרתו מהצפי המרבי לא בוצע כל שנוי בתוכנית הפעולה. כלומר גם יכולת האלתור שכל כך אפיינה את צה"ל לדורותיו נעלמה כלא הייתה.

• הוועדה טוענת כי לא עמדה בפני חיל הים אפשרות לעצור את הספינות מאחר ואין בידי צה"ל יכולת כזאת,איש כלל לא דן באפשרות כזאת ומוסיפה בניגוד להתבטאויות של מכירים בצבא ובמערכת הביטחון שאין לאף צבא בעולם יכולת כזאת, כי "מדובר ביכולת שניתן לרכוש וליישם תוך שנתיים ונראה כי כעת בעקבות אירועי המשט,החל חיל הים לבחון סוגיה זו בעתיד".(בוקר טוב אליהו – א.נ.)

וועדת איילנד מצאה משגים,שהם כיודע טעויות ולא מצאה התרשלות שהיא כיודע מחדל. צריך לבדוק את הטרמינולוגיה שבה נקטה הוועדה מול הממצאים שלה.

איכות התכנון

המשמעות של אי הכנת תוכנית "למצב קיצוני" הינה שהמתכננים לא העלו אפשרות של מצב קיצוני. אותו מצב קיצוני שבדיעבד התרחש. כאן יש מקום לשאול למה.
את התשובות נקבל תחת כותרת של כשלי מודיעין. לא היה מודיעין פרטני על הנפשות הפועלות בספינה ולכן חיל הים נערך ל"תרחיש התנגדות סביר" וכאן הבעיה,מתכנני המבצע למודי השתלטויות קודמות (סנטוריני ב 2001,קאריןA ב-2002) הלכו על "המלחמה של אתמול" ועל זה כבר אמר האסטרטג הסיני הקשיש סון ד'זה שחי לפני 2500 שנה: "אל תחזור על הטקטיקות שהביאו לך את הניצחון,אלא לשיטותיך להשתנות לפי המבחר האינסופי של הנסיבות" וגרוע מזה –
ההיגיון הצבאי גורס כי חסר במודיעין מצריך הערכות לתרחיש הקשה והמורכב ביותר וכאן המתכננים כשלו בהערכת המצב וביכולת המקצועית של הרמה המתכננת לתת מענה לתרחיש שהתרגש. האם כישלון מסוג זה הוא שגיאה? חוששני שלא. האם מדובר במחדל?
פירושו הבסיסי של מחדל הוא אי נקיטת פעולה מתבקשת שכתוצאה ארע נזק מהותי. נראה לי שההגדרה מחדל מתאימה יותר לממצא הנדון.

הכשל המודיעיני

שאלת המפתח הינה אם נדרש המודיעין על זרועותיו השונות לספק "מודיעין למבצע" הקונקרטי
יש להניח שכן. השאלה הבאה הינה אם יש בידי גורמי האיסוף והמחקר יכולת וכלים לאתר ולספק מודיעין על ספינה ותכולתה שפועלת ברדיוס שאינו עולה על 500 מיל ימי,כשלוח הזמנים שלה גלוי וכוונותיה מוצהרות גם כאן יש להניח שהתשובה הינה כן. והשאלה השלישית היא אם כך מדוע לא היה מודיעין כזה? האם זו שגיאה? חוששני שלא. מחדל זו הגדרה הולמת יותר.

גורמים משפיעים על התכנון

מצאה הוועדה שלא הובאו בחשבון התפתחויות של טווח הזמן הקרוב כמו הקשר של הארגון האיסלמי הקיצוני EHH למשט. כלומר,מישהו אמור היה לקחת זאת בחשבון משום שהתפתחות כזאת משפיעה באופן מהותי על הבנת פוטנציאל האיום שנובע מנוסעי המשט. אותו מישהו,על פי הוועדה לא הביא זאת בחשבון,כלומר ידע אך לא ייחס לכך חשיבות מספיקה או שלא ידע כלל. שתי התשובות גרועות. שגיאה,שאננות או מחדל? זו לא שגיאה. זה קרוב יותר להתרשלות.

פיקוד ושליטה

ממצא נוסף של הוועדה שמתייחס לגמישות הפיקוד וליכולת האלתור שלו: "גם לאחר שהיה ברור למפקדי המבצע כי התרחיש חורג בחומרתו מהצפי המרבי לא בוצע כל שנוי בתוכנית הפעולה". האם מדובר במפקד ששגה בכך שלא התאים את תוכנית הפעולה ופקודותיו למציאות שבשטח? זו וודאי שאינה שגיאה אלא בעיית מנהיגות ויכולת פיקוד ירודה. וגם על כך אמר האסטרטג הסיני העתיק כי "יש להעדיף את הגמישות על העקשנות" וכאן לא ברור אם הייתה עקשנות שנובעת מאי הבנת המציאות או חוסר יכולת להתאים את תפישת ההפעלה מול מציאות משתנה. כך או כך מדובר בכשל מקצועי ולא ב"שגיאה".

תוכניות חילופיות

תוכנית חילופית אמורה להיות מוכנה וזמינה כמו גלגל רזרבי ברכב. טוענת הוועדה כי לא עמדה בפני חיל הים אפשרות לעצור את הספינות ולכן נבחרה דרך הפעולה של השתלטות ונטילת שליטה.
בניגוד לפרסומים שמקורם בצבא על כך שאין בעולם יכולת כזאת מפתיעה וועדת איילנד בקביעה כי
"מדובר ביכולת שניתן לרכוש וליישם תוך שנתיים ונראה כי כעת בעקבות אירועי המשט,החל חיל הים לבחון סוגיה זו בעתיד". כדי להבין את הבעייתיות של הסעיף הזה ,צריך להתמודד עם התובנה כי אף גורם מבצעי או גורם מו"פ בצבא ובחיל הים לא שם לב שאנחנו מתמודדים לאחרונה בתכיפות גוברת עם הצורך ליירט אוניות ולכן,איש לא השקיע מחשבה איך לעצור אוניה. "לבחון סוגיה זו בעתיד" זו אמירה אומללה מאד.העתיד כבר כאן. והאם יתכן שאין פיתרון טכני? לחלוטין לא. מדינה שיודעת לפתח אמצעים נשלטים ומדויקים שמסוגלים לפגוע בדיוק של סנטימטרים בכל מטרה באוויר ביבשה ובים,יכולה גם לפתח איזה צינור שנורה למדחף של ספינה ומפרק אותו מבלי לגרום לה לטבוע. יש לתת לצבא קרדיט על יכולת פיתוח כזאת. ועל כך שאין כזאת יכולת לצבאות אחרים אמר סון-ד'זה "מעניין את התחת שלי".(ואם הוא לא אמר אז בטח היה אומר למשמע התירוץ הזה..). מה זה לכל הרוחות רלוונטי. גם חצצית אין לצבאות אחרים. אז לא פתחנו אמצעים לעצירת אוניות – רע מאד ולא ברמה של שגיאה,רע ברמה של מחשבה,של שכל.(או העדרו).האתר הרשמי של חיל הים מסביר את ההחלטה שלא לעצור את הספינות בלב ים בכך שעלולה להיווצר לנוסעי האוניה "בעיה הומניטארית" הנובעת ממחסור מזון ומים. מה אומר? אוי אוי אוי. ואיך גם ניתן להבין את הערת הוועדה -"מדובר ביכולת שניתן לרכוש וליישם תוך שנתיים" שבכל זאת יש למישהו יכולת כזאת? למי בדיוק יש ואיך הסתירה של יש ואין מתיישבת עם הגיון כלשהו? לאלוף איילנד פתרונים.


אז למה אין "מסקנות אישיות"

מניתוח עיקרי דוח איילנד ניתן להסיק כי מדובר בשרשרת מחדלים ולא בשגיאות בודדות.
בתובנה שהכשלים והמחדלים לא נבעו מהתערבות כוח עליון לא ניתן יהיה לחמוק מהשאלה שאם כך מי האחראי ומה עושים איתו. לחלקה הראשון של השאלה התשובה אינה מורכבת. ידוע מי עסק בתכנון,יודעים מי מספק מודיעין ויודעים מי מפקד בשטח. חלקה השני של השאלה תתפצל בין מגרשה של וועדת השופט טירקל למגרש החלטות של שר הביטחון והרמטכ"ל. ההחלטה של האלוף גיורא איילנד שלא להמליץ על מסקנות אישיות בעוד הוא מצא ויודע מי כשל ואיפה – הינה ה"שגיאה" היחידה ברצף של כשלים קשים שהשפיעו על הטיפול בפרובוקציה הטורקית בדמות משט הסיוע ועל תוצאותיו.

וצריך גם לציין כי הקביעה של איילנד כי אם אותן "שגיאות" לא היו נעשות אז התוצאה לא הייתה שונה בתכלית – תמוהה בלשון המעטה.

פורסם ב NEWS1 14.7.10