רבותי ההיסטוריה חוזרת?

צ'אווס,נשיא וונצואלה, רואה את המודל הקובני למול עיניו.רוסיה מאחוריו ונשיא ארה"ב צעיר ובלתי מנוסה לפניו. הסיטואציה דומה,(אם כי פחות דרמטית בשל חוסר מרכיב המיידיות שהיה במשבר עם קובה),האינטרסים זהים והדמויות שפועלות בתסריט אינן שונות במהות. כעת תעמוד למבחן המנהיגות של ברק אובמה.

*

לכאורה הסתיים עידן המלחמה הקרה,למעשה אותם האינטרסים מפעפעים מתחת לפני השטח.

השבוע ביקר ראש ממשלתה של רוסיה,וולדימיר פוטין בוונצואלה. במהלך הביקור חתמו פוטין ונשיא וונצואלה צ'אווס על שורה של הסכמים ובתוכם הסכם לפיתוח תחנת כוח גרעינית.
הסכם נוסף נחתם עבור זכויות לחפירות נפט ובמסגרתו העביר פוטין לצ'אווס מקדמה של מיליוני דולרים.

וונצואלה השוכנת לחופו הדרומי של הים הקריבי וחולשת על תעלת פנמה,הפכה עוינת לארצות הברית עם בחירתו של הוגו צ'אווס לנשיאות ארצו בסוף 1998.

צ'אווס נקט בקו אנטי אמריקאי וניהל תעמולה בוטה נגד ארה"ב.צ'וואס הצהיר שארה"ב מתכוונת לתקוף את וונצואלה במגמה להשתלט על שדות הנפט שלה.
במקביל אימץ צ'אווס בחום את כל אויבי ארה"ב,כמו סאדם חוסיין ואחמדינג'אד,צ'אווס מיודד אישית עם פידל קסטרו נשיא קובה ומקיים קשרים חמים עם צפון קוריאה.

הנשיאים ג'ורג' בוש וברק אובמה מצאו עצמם מול שכן עוין,פרובוקטיבי שמטבע הדברים נמשך ליריבה האסטרטגית שלה – רוסיה.
רוסיה כדרכה,אינה מהססת לנצל את ההזדמנות והחלה לפרוש את חסותה על שלטונו של הסורר הדרום אמריקאי. ההסכם הגרעיני יאפשר לרוסים לתקוע יתד עמוקה בוונצואלה. ניתן להעריך כי תהיה זו יתד ראשונה שבעקבותיה תתבסס רוסיה בתחומים צבאיים וכלכליים של המדינה ובמוקדם או במאוחר יפתח צ'אווס תלות מוחלטת ברוסים.

המצב שיתהווה יפגע באינטרסים של ארה"ב ,יסכן את ביטחונה ואת כלכלתה. ארה"ב לא תוכל להרשות לעצמה להתעלם מהאיום שמתהווה מול חופיה.

בפני מצב דומה ניצב הנשיא ג'והן פ.קנדי בשנת 1962,מצב שנרשם בהיסטוריה כ"משבר הטילים".

ההליך שהוביל למשבר החל במרידה שפרצה בקובה בשנת 1959 ,במהלכה הודח הרודן בטיסטה על ידי פידל קסטרו. נשיא ארה"ב דאז דוויט אייזנהאוור מיהר להכיר בשלטונו של קסטרו אך מצא את עצמו מול אידיאולוג קומוניסטי שהחל מתקרב לברית המועצות. האחרונה החלה להתבסס בקובה,לצייד ולאמן את צבאה ולהדק את טבעת השליטה על קסטרו וממשלו. ג'והן קנדי שנבחר לנשיאות ב 1961 וירש מאייזנהאוור את הבעיה המתהוות ,ניסה להפיל את קסטרו באמצעות מהלך צבאי שנודע כ"פלישה למפרץ החזירים". המהלך התבסס על נחיתה ימית של כוחות המורכבים מגולים קובניים בסיוע ה CIA. המהלך סוכל בקלות על ידי צבא קובה והמשבר עימה החריף.

באוגוסט 1962 דווח ה CIA לממשל על הגעת יועצים רבים לקובה וקיבל אישור להפעיל מעל קובה מטוסי ריגול מסוג U2. עד מהרה גילו המטוסים בסיסי מבצעיים לשיגור טילים ובסיסים נוספים בשלבים שונים של הכנה. המשמעות האסטרטגית של האיום הזה הייתה קשה. מדובר בבסיסים לשיגור טילים בליסטיים בעלי טווח של קרוב ל 2,000 ק"מ,יכולת כסוי של דרום מזרח ארה"ב עד לוושינגטון הבירה בצפון.
לטילים אלו יכולת נשיאת ראש נפץ גרעיני. המשמעות הייתה ברורה,איום מיידי ובלתי נסבל על אמריקה.

מכאן והלך התפתח משחק פוקר גורלי שהעמיד את הגלובוס בפני סכנה של מלחמה גרעינית גלובלית.
ארה"ב הטילה מצור ימי על קובה וברה"מ הודיעה כי תתעלם מהמצור ושגרה ספינות טעונות בטילים לעבור קובה. במישור הדיפלומטי,במקביל דרש כרושצ'וב,נשיאה של ברית המועצות בתמורה להסגת הספינות ולפרוק הבסיסים בקובה את פרוקם של טילי נאט"ו בטורקיה וכן התחייבות ארה"ב שלא לתקוף את קובה ולהסכין למעשה עם התבססותה של ברה"מ שם.

עם קבלת התנאים הרוסיים תם למעשה המשבר שבסיומו סולקו הטילים אך משטרו של קסטרו ממשיך להתקיים עד עצם היום הזה.
צ'אווס רואה את המודל הקובני למול עיניו.רוסיה מאחוריו ונשיא ארה"ב צעיר ובלתי מנוסה לפניו. הסיטואציה דומה,(אם כי פחות דרמטית לטווח הקצר,בשל חוסר מרכיב המיידיות שהיה במשבר עם קובה),האינטרסים זהים והדמויות שפועלות בתסריט אינן שונות במהות. כעת תעמוד למבחן המנהיגות של ברק אובמה.

ארה"ב עסוקה בכבוי שרפות באסיה ובמזרח התיכון אך תאלץ במוקדם או במאוחר להתפנות למשבר שמתפתח בחצרה האחורית. כך או אחרת – יהיה מעניין.



פורסם בNES1 ב 4.4.10