ושופטי ישראל בשלהם

הביקורת הציבורית על בתי המשפט מקיפה ונוקבת. ההיבט הזה של הענישה המינורית מצוי בדרך כלל בלב הביקורת הזאת והשופטים מתעלמים מכך לחלוטין. ליבם גס באמון הציבור כלפיהם,הם אינם מצליחים להפנים שתפקידם לשרת את הלקוח שלהם לשביעות רצונו והלקוח שלהם אומר להם השכם וערב רבותי, לא רק שהשרות שלכם גרוע,אתם גם גורמים לי לנזק מתמשך.

אין לי צל של ספק ששופטי ישראל אחראים לקטל בכבישים. מדיניות ה"ענישה" שמיושמת בפועל על עבריני התנועה הכבדים היא עד כדי כך חסרת פרופורציות,עלובה ופאטתית שמשקלו של מרכיב ההרתעה הוא אפס מוחלט.

היעדר הרתעה מהווה תמריץ עיקרי לעבריין להשתולל לקטול וגם לברוח מזירת הפשע. כתבתי על כך לא פעם ולאחר שהתייחסתי לנושא במאמר "אפס באינטליגנציה רגשית" שפורסם בnews1 ביום 30.7.10
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-50512-00.html, הגיע מכתב כעוס מדובר מזכירות בית המשפט למערכת ובו טרוניה על כך שהחמרתי עם השופט מאחר שלא ציינתי כי העבריין (בריון כבישים שהשתולל וניסה גם להכות אזרח בלום ברזל וזכה ב 6 חודשי עבודות שרות קל"ב) היה עצור
במהלך חקירתו והשופט בטובו גרע תקופה זו מעונשו(המגוחך בפני עצמו)הסופי של העבריין.

מאחר ודבר לא השתנה בממלכת דנמרק של בתי המשפט התבשרנו היום ששופטת התעבורה רות רז גזרה על נהג בשם גדעון יעקובי שנת מאסר בפועל לאחר שהאיש הודה והורשע ב"עבירות של גרימת חבלה,נהיגה בשכרות,אי ציות לרמזור ונהיגה רשלנית" ומה הייתה התוצאה להתנהלותו המופלאה של העבריין? פעוטה בת חודשיים בשם מוריה נפצעה קשה.
תאמרו מעד האיש מעידה חד פעמית ולכן זכה ברחמיה של השופטת רז? אך לא. 19 שנים לאחור ובנסיבות דומות הרג העבריין ילדה בת 8. גם אז גילה אחד משופטי התעבורה גודש של רחמים והשיט על העבריין שנת מאסר אחת. בכל מדינה מתוקנת היו מרחיקים אדם כזה מהחברה לעשר שנים לפחות. לא בישראל.כאן הסטנדרט אחר. טובת העבריין וזכויותיו הן בעדיפות ברורה וגבוה בהרבה מאלו של הקורבנות וכלל הציבור הנפגע בפוטנציה. אנחנו חברה הומאניות,ליברלית,אור לגויים ולעבריינים.

הביקורת הציבורית על בתי המשפט מקיפה ונוקבת. ההיבט הזה של הענישה המינורית מצוי בדרך כלל בלב הביקורת הזאת והשופטים מתעלמים מכך לחלוטין. ליבם גס באמון הציבור כלפיהם,הם אינם מצליחים להפנים שתפקידם לשרת הלקוח שלהם לשביעות רצונו והלקוח שלהם אומר להם השכם וערב רבותי, לא רק שהשרות שלכם גרוע,אתם גם גורמים לנו לנזק מתמשך. אם היו מפריטים את בתי המשפט
הם היו פושטים את הרגל ברמת שרות כזאת.
אבל הביקורת לא עושה עליהם רושם.שינבחו הכלבים,השיירה עבור תעבור.האטימות הזאת שנובעת מיהירות ומזלזול ב"איש הרחוב" אינה מאפשרת להם להקשיב ולהבין שיש בעיה.שהם הבעיה. לצורך כך צריך מידה של צניעות וצניעות אין.

וכאן אני חוזר ומביא את סיכום מאמרי הקודם בתקווה שהפוליטיקאים בכנסת ירימו סוף סוף את הכפפה:

"מאחר שאין לצפות ממערכת כזאת שתתקן את עצמה, חלה חובה על שליחי הציבור ברשות המחוקקת ובמשרדי הממשלה לתרגם את האינטרס הציבורי הדחוי לשפת המעשה. זה אומר שצריך לעגן בחקיקה אמות מידה שיפוטיות שיגדירו את רף הענישה התחתון,הגדרה שתחייב את השופטים ותצמצם בתחום הזה את שקול דעתם. כל חריגה מהרף שנקבע תהיה בלתי חוקית בעליל. אם שיקול הדעת הוא הבעיה אז יש למזער את מרחב שיקול הדעת של השופטים עד למינימום ההכרחי".