כשהשנאה והתסכול נפגשים

החירבוש העלוב הזה ב"וואללה" ועצם החרם של "בכירי התיאטרון" על אריאל בצרוף ההסברים המצפוניים והמוסרניים של חותמיו הם הביטוי המובהק למצבם הנפשי הקשה.


כדי להבין את המקור למיאוס שברבית הציבור חש כלפי השמאל הפנאטי, צריך לקרוא את ה"סאטירה" הגבלסית שפרסם אחד אריאל קיריל ב"וואלה תרבות".
היוהרה,הזחיחות,הזלזול בשונה והפלצנות שמהווים את המרכיבים העיקריים בעיסה הזאת שמתקראת "סמול" זועקת מכל שורה ומכל תמונה שביצירה הדוחה הזאת.

"עזבו אתכם מהבימה והקאמרי" כך משרבט הקיריל,"וואלה תרבות עשתה מנוי להיכל התרבות באריאל וחושפת עתה את ההצגות הראשונות שיועלו בו: מהסוחר מקלנסווה(שהכותב ממדינת תל אביב כנראה בטוח שקלנסווה נמצאת ב"שטחים"-א.נ.)ועד חצצית ושמה תשוקה". ולאחר הפתיחה השנונה והרווית ההומור הזאת פונה הקיריל ומפרט בגוף המאמר את הרפרטואר "הסאטירי" שהגה,גיבוב של סטריאוטיפים ימניים בלווי תמונות נלעגות שלא היו מביישות את "דר שטירמר" מתובלים בהמחזה פרימיטיבית שאמורה לשדר את המסר המרכזי של השמאל: מתנחלים כובשים,ערמומיים ופאשיסטים העושים כבשלהם במרחב הפלסטיני הכבוש. צריך לקרוא את הגיבוב העלוב הזה כדי להאמין שנכתב על ידי אדם כל שהו בעיתון ישראלי לגיטימי שיש לו מערכת ולעורכים יש שיקול דעת ואיזושהי אתיקה בסיסית שקושרת אותם למקצוע העיתונות.

אני מצרף קישור לדבר הזה כדי שיהיה ברור שהיה זה ולא חלמתי חלום: http://e.walla.co.il/?w=/221/1731099

כשאתה מנסה להבין מה עומד מאחורי המעשה המביש הזה קשה להימנע מהמסקנה כי מדובר בתערובת נפיצה של שנאה ותסכול. שנאה למי שלא חושב כמוהם ותסכול על כך שיכולת השכנוע וההשפעה של המחנה שלהם התפוגגה.
החירבוש העלוב הזה ב"וואללה" ועצם החרם של "בכירי התיאטרון" על אריאל בצרוף ההסברים המצפוניים והמוסרניים של חותמיו הם הביטוי המובהק למצבם הנפשי הקשה של הוגיו ויוצריו.הדברים לא מסתדרים לפי השקפת עולמם ואותם זה מטריף.

כשאיתמר בן גביר וח"כ בן ארי הפגינו בקאמרי(וכגלוי נאות אני רחוק מלהימנות על חסידיהם)הפגנה לגיטימית לחלוטין שנשענת על כל מרכיבי האידיאולוגיה השמאלנית בהקשר לחופש הביטוי והזכות להפגין, הגיבו אבירי חופש ההחרמה בהיסטריה מוחלטת שבשיאה שתי סטירות שהשחקן שלמה וישינסקי שרואיין בערוץ-2,הבטיח לחלוק להם ב"בפעם הבאה". כלומר ההחרמה שהניבה הפגנת נגד מועברת כעת על ידי השמאל לתחום האלימות הפיזית. אז מה יהיה אם כך השלב הבא? (אני רוצה להאמין שוישינסקי,אותו אני מעריך ביותר כאדם ושחקן ושותף לכאבו הקשה מנשוא,אמר את הדברים תוך סערת רגשות).

אם נשים לב למה שקורה בזירה הזאת נראה רצף של פעולות שמתחילות בהחרמה,ממשיכות בסתימת פיות ובפרופגנדה ומסתיימות באיום לאלימות פיזי. האם לרצף פעולות כזה יש הגדרה פשוטה? אולי פאשיזם? והפאשיזם הזה הוא מבית היוצר של מחנה מנכסי השלום.איזה אבסורד מפואר. וכאן נגלה פרצופם האמיתי של היונים הצחורות האלה. לא שמישהו מופתע מכך במיוחד אך עדיין עלוב.עלוב,עצוב ובעיקר מאכזב.