כל מה שהצלחתי להבין מפעילותו של הנגיד מסתכם בריבית. הבנתי שלנגיד יש סמכות חשובה ונכבדה – להחליט על העלאת הריבית.
מבחינתי בנק ישראל הוא תעלומה גדולה והנגיד של בנק ישראל - חידה. להדיוט כמוני מצטייר הנגיד כדמות זחוחה שמופיעה אחת לכמה שבועות בטלוויזיה וממלמלת משפטים לקוניים במבטא אנגלוסקסי.
כל מה שהצלחתי להבין מפעילותו של הנגיד מסתכם בריבית. הבנתי שלנגיד יש סמכות חשובה ונכבדה – להחליט על העלאת הריבית. או להחליט על הורדת הריבית. או להחליט שלא להוריד וגם לא להעלות את הריבית. זהו. כלומר, כל המוסד הנאצל הזה שעובדיו משתכרים לחלוטין לא רע(ויש אומרים יפה מאד) מתמקד באמצעות נגידו בהנעת גורם אחד ובודד מעלה ומטה – הריבית. ממש כמו אותה הפרסומת של הנשים ההרות המועסקות בפעל למיצים.שנים התייסרתי בספקות על מסקנותיי אלו.
הייתכן שכל המערכת הזאת והמלומד שבראשה אינם עושים דבר להוציא את ההתעסקות בריבית?
ערב שבת אחד בכנס חברים שבו מלובנות בדרך כלל בעיות של אקטואליה ונושאים הרי עולם.(הנושא שטופל בערב ההוא עסק בסירובה של ציפי לבני להצטרף לממשלה של נתניהו). באחת האתנחתאות העזתי לזרוק לקלחת השיחה את השאלה המציקה.
לכמה דקות השתררה דממה שהופרה בצחקוקי מבוכה. לבסוף אחד החברים(כלכלן עתיר ניסיון במקצועו) הביט בי ברחמנות ואמר: "אתה יודע עד כמה מורכבת ואחראית העבודה של בנק ישראל?" "לא" עניתי במבוכה. האיש הביט בי ברחמים ואמר "אם לבני פטריוטית אמיתית היא תצטרף לממשלה לחזק אותה במבחנים שעוד צפויים לנו".מרגע זה קלחה שיחה ערה בנושא הרכבת הממשלה כששאלתי נותרה ללא מענה.בלית ברירה הבעתי גם את דעתי בנושא מהלכיה של קדימה.
והנה שוב קורא אני בעיתונים שהנגיד העלה את הריבית ב 0.25 אחוז. 0.25! מה יהיה עכשיו? המחירים יעלו? ירדו? נקבל תוספת יוקר? מס הבצורת ייגנז? מחיר הדלק שוב יעלה? ומה עם הביטוח של האופנוע שלי? אין לי מושג. גם אם אבקש מחברי המומחים שיסבירו לי – משם לא תבוא הישועה. וכך נותרתי בתוככי תעלומת הריבית הגדולה והחיים נמשכים כאילו אין סטנלי ואין בנק ישראל.
מבחינתי בנק ישראל הוא תעלומה גדולה והנגיד של בנק ישראל - חידה. להדיוט כמוני מצטייר הנגיד כדמות זחוחה שמופיעה אחת לכמה שבועות בטלוויזיה וממלמלת משפטים לקוניים במבטא אנגלוסקסי.
כל מה שהצלחתי להבין מפעילותו של הנגיד מסתכם בריבית. הבנתי שלנגיד יש סמכות חשובה ונכבדה – להחליט על העלאת הריבית. או להחליט על הורדת הריבית. או להחליט שלא להוריד וגם לא להעלות את הריבית. זהו. כלומר, כל המוסד הנאצל הזה שעובדיו משתכרים לחלוטין לא רע(ויש אומרים יפה מאד) מתמקד באמצעות נגידו בהנעת גורם אחד ובודד מעלה ומטה – הריבית. ממש כמו אותה הפרסומת של הנשים ההרות המועסקות בפעל למיצים.שנים התייסרתי בספקות על מסקנותיי אלו.
הייתכן שכל המערכת הזאת והמלומד שבראשה אינם עושים דבר להוציא את ההתעסקות בריבית?
ערב שבת אחד בכנס חברים שבו מלובנות בדרך כלל בעיות של אקטואליה ונושאים הרי עולם.(הנושא שטופל בערב ההוא עסק בסירובה של ציפי לבני להצטרף לממשלה של נתניהו). באחת האתנחתאות העזתי לזרוק לקלחת השיחה את השאלה המציקה.
לכמה דקות השתררה דממה שהופרה בצחקוקי מבוכה. לבסוף אחד החברים(כלכלן עתיר ניסיון במקצועו) הביט בי ברחמנות ואמר: "אתה יודע עד כמה מורכבת ואחראית העבודה של בנק ישראל?" "לא" עניתי במבוכה. האיש הביט בי ברחמים ואמר "אם לבני פטריוטית אמיתית היא תצטרף לממשלה לחזק אותה במבחנים שעוד צפויים לנו".מרגע זה קלחה שיחה ערה בנושא הרכבת הממשלה כששאלתי נותרה ללא מענה.בלית ברירה הבעתי גם את דעתי בנושא מהלכיה של קדימה.
והנה שוב קורא אני בעיתונים שהנגיד העלה את הריבית ב 0.25 אחוז. 0.25! מה יהיה עכשיו? המחירים יעלו? ירדו? נקבל תוספת יוקר? מס הבצורת ייגנז? מחיר הדלק שוב יעלה? ומה עם הביטוח של האופנוע שלי? אין לי מושג. גם אם אבקש מחברי המומחים שיסבירו לי – משם לא תבוא הישועה. וכך נותרתי בתוככי תעלומת הריבית הגדולה והחיים נמשכים כאילו אין סטנלי ואין בנק ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה